ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
מִכְּלִי אֶחָד מִשְּׁנַיִם וְכוּ'. סִיּוּמָא דְמִלְּתַיְהוּ דְרַבָּנָן הִיא:
תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם. בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְבֹּל, אִם נָתְנוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם, טָהוֹר. וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דְּלֹא שְׁנָא מִכְּלִי אֶחָד לֹא שְׁנָא מִשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה כֵלִים:
וְכֵן טָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין. דְּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, כִּדְאָמְרִינַן פֶּרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת [דַּף יג], הָנֵי שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מִשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה כֵלִים מִצְטָרְפִין, מֵאַרְבָּעָה אֵין מִצְטָרְפִין:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. דְּמִשְּׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה כֵלִים מִצְטָרְפִין:
בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת. אַמִּקְוֶה קָאֵי, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף עָלָיו כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בּוֹ מַיִם:
אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב. שִׁעוּר מֻעָט, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה בַּלֹּג: