ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִים שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים. בְּמַסֶּכֶת טָהֳרוֹת פֶּרֶק הַזּוֹרֵק טֻמְאָה, תָּמָן תְּנִינַן, אֵלּוּ סְפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים סָפֵק מַיִם שְׁאוּבִין לַמִּקְוֶה:
סָפֵק נָפְלוּ. שְׁלֹשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִים בְּמִקְוֶה חָסֵר:
סָפֵק יֶשׁ בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה. כְּלוֹמַר סָפֵק הָיָה בַמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה כְשֵׁרִים קֹדֶם שֶׁנָּפְלוּ הַשְּׁאוּבִין, דְּשׁוּב אֵין הַשְּׁאוּבִין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ:
שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לִתְלוֹת נְפִילָתָן שֶׁלֹּא גָרְמוּ לוֹ פְסוּל:
שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה. דְּמַה נַּפְשָׁךְ בְּהֵי מִנַּיְהוּ דְנָפַל פְּסָלוּהוּ, הִלְכָּךְ שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. וְהַאי דִמְטַהֲרִינַן הָכָא סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין בְּמָקוֹם שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַמֶּה לִתְלוֹת, הַיְנוּ מִשּׁוּם דִּשְׁאוּבִין דְּרַבָּנָן. וְהָא דְתַנְיָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם, מַה מַּעְיָן בִּידֵי שָׁמַיִם אַף מִקְוֶה בִידֵי שָׁמַיִם, אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא הִיא: