ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
שׁוּם בַּעַל בֶּכִי. שׁוּם חָרִיף שֶׁהָאוֹכְלוֹ בּוֹכֶה וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. וְלִי נִרְאֶה שׁוּם הַגָּדֵל בְּהַר הַלְּבָנוֹן, שֶׁכֵּן בַּעֲרָבִי קוֹרִין לַלְּבָנוֹן בע"ל:
רִכְפָּא. שֵׁם מָקוֹם:
גְּרִיסִין הַקִּלְּקִין. גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל הַבָּאִים מִן הַקִּלְקִי, שֵׁם מָקוֹם, וְהֵן מְרֻבָּעוֹת, כְּדִתְנַן בִּנְגָעִים (פ"ו מ"א) כִּגְרִיס הַקִּלְקִי הַמְּרֻבָּע:
וַעֲדָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת. רֹאשָׁן אֶחָד חַד. וְהַמִּינִין הַלָּלוּ כֻּלָּם הֵם מִדְבָּרִיּוֹת, וְחֶזְקָתָן מִן הַהֶפְקֵר, לְפִי שֶׁאֵינָן נִזְרָעִים בַּגִּנָּה, לְפִיכָךְ פְּטוּרִים מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:
אַף הַקּוּרְקָס. בַּעֲרָבִי קלקא"ס, וְהוּא מִין מִמִּינֵי הַכְּרוּב:
הַקּוּטְנִים. מִמִּינֵי הָעֲדָשִׁים. וַהֲלָכָה כִּסְתָם מִשְׁנָה:
וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם. אַף מִן הַחֲשׁוּדִים לִמְכֹּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית:
זֶרַע הַלּוּף הָעֶלְיוֹן. אֲנִי שָׁמַעְתִּי הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה. אֲבָל זֶרַע הַלּוּף הַפִּקֵּחַ חַיָּב. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּשְׁנָה מְסוֹרֶסֶת, זֶרַע הָעֶלְיוֹן שֶׁל לוּף. וְלוּף הוּא מִמִּינֵי הַבְּצָלִים:
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן תְּרוּמָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ זֵרְעוֹנֵי גִנָּה שֶׁאֵינָם נֶאֱכָלִים הֵן תְּרוּמָה, וּזְרָעָן, הֲרֵי הַגִּדּוּלִים נֶאֱכָלִין. וְלֹא אָמְרִינַן גִּדּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה אֶלָּא כְּשֶׁהַזֶּרַע הַזָּרוּעַ הוּא מִדְּבָרִים הָרְאוּיִין לַאֲכִילָה:
שֶׁאֲבִיהֶן. הַזֶּרַע, שֶׁהוּא אָב לְמַה שֶּׁגָּדֵל מִמֶּנּוּ:
סוף הספר