ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
הַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה יָרָק. מִן הַנָּכְרִי:
בְּסוּרְיָא. הֵם אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד, כְּגוֹן דַּמֶּשֶׂק וַאֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה. וּבְמִקְצַת דְּבָרִים עֲשָׂאוּם כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְמִקְצָתָן לֹא:
אִם עַד שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת חַיָּב. הוֹאִיל וּבְשָׁעָה שֶׁבָּאִים לִידֵי חִיּוּב בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם. אֲבָל אִם הִגִּיעַ עֵת הַחִיּוּב בִּרְשׁוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים פָּטוּר, דִּלְדָבָר זֶה עָשׂוּ סוּרְיָא כְּכִבּוּשׁ יָחִיד וְלָאו שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ:
וְלוֹקֵט כְּדַרְכּוֹ. וּפָטוּר מִלְּעַשֵּׂר אַף מַה שֶּׁנּוֹסַף בִּרְשׁוּתוֹ. אֲבָל פּוֹעֲלִים לֹא יִשְׂכֹּר, דְּחַיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְמֵעֲבָד הָכִי אַף בְּשָׂדֶה שֶׁלָּקַח עַד שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. וְרַבִּי יְהוּדָה לֹא גָזַר:
פָּטוּר. כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ בְּגוּף הַקַּרְקַע כְּלוּם:
רַבִּי אוֹמֵר אַף לְפִי חֶשְׁבּוֹן. אַמִּילְתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר כִּי הֵיכִי דִמְחַיֵּב אִם לָקַח עַד שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת לְעַשֵּׂר עַל הַכֹּל, הָכִי נַמִּי מְחַיֵּב אִם הִגִּיעַ לְעוֹנַת מַעַשְׂרוֹת לְעַשֵּׂר לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּתּוֹסֵף בִּרְשׁוּתוֹ, כְּגוֹן אִם הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ בְּיַד הַנָּכְרִי, חַיָּב לְעַשֵּׂר עַל שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁנִּתּוֹסְפוּ בִרְשׁוּתוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: