ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
הַמַּעֲלֶה פֵרוֹת מִן הַגָּלִיל. לִקֵּט פֵּרוֹת בַּגָּלִיל כְּדֵי לְמָכְרָן בִּיהוּדָה, לֹא הֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר אֲפִלּוּ לָן בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִיהוּדָה שֶׁדַּעְתּוֹ לְמָכְרָם שָׁם:
וְכֵן בַּחֲזָרָה. אִם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לִיהוּדָה נִמְלַךְ לְהַחֲזִירָן לַגָּלִיל, אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַגָּלִיל:
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה. לַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לָנוּחַ שָׁם בַּשַּׁבָּת, וּמִיָּד כְּשֶׁיַּגִּיעַ שָׁם הֻקְבְּעוּ פֵרוֹתָיו לַמַּעֲשֵׂר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שַׁבָּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
וְהָרוֹכְלִין הַמְחַזְּרִין בָּעֲיָרוֹת. לִמְכֹּר בְּשָׂמִים וְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים, וּמוֹלִיכִין עִמָּהֶם פֵּרוֹת, אוֹכְלִים מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִמְקוֹם הַלִּינָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים שָׁם הֻקְבְּעוּ הַפֵּרוֹת לַמַּעֲשֵׂר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּיִת רִאשׁוֹן. שֶׁבָּעִיר שֶׁהוּא לָן שָׁם, קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר, וַאֲפִלּוּ הוּא לָן בַּקָּצֶה הָאַחֵר שֶׁל הָעִיר, לְפִי שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְפַנּוֹת כֵּלָיו בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא פּוֹגֵעַ כְּדֵי לָלוּן שָׁם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: