ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה יב
לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי. כָּל יוֹם הַמִּיתָה הַוְיָא אֲנִינוּת דְּאוֹרַיְתָא, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר קְבוּרָה. וְלַיְלָה שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַמִּיתָה הַוְיָא אֲנִינוּת דְּרַבָּנָן, וְכֵן יוֹם קְבוּרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹם הַמִּיתָה הַוְיָא אֲנִינוּת דְּרַבָּנָן:
לֹא לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין לְמֵת. וּכְהַאי גַוְנָא אֲפִלּוּ לְחַי אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לִקְנוֹת מַלְבּוּשׁ וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּדִתְנַן לְעֵיל סוֹף פֶּרֶק קַמָּא כָּל שֶׁהוּא חוּץ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה אִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. וְלֹא נָקַט הָכָא אָרוֹן וְתַכְרִיכִים אֶלָּא לְאַשְׁמוּעִינַן דְּלֹא מִבַּעְיָא אִם סָךְ מִמֶּנּוּ לְמֵת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת, דִּכְתִיב מִמֶּנּוּ, מִגּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂר, אֶלָּא אֲפִלּוּ קָנָה אָרוֹן וְתַכְרִיכִים, דְּלֹא נָתַן מִגּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂר עַל מֵת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת: