ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
הַלְּשָׁכוֹת בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ. בָּעֲזָרָה:
וּפְתוּחוֹת לַחֹל. לְהַר הַבַּיִת:
וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ. וְהוּא שֶׁהָיוּ גַגּוֹתֵיהֶן שָׁווֹת לְקַרְקַע הָעֲזָרָה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה הַלִּשְׁכָּה בְּשִׁפּוּעַ הָהָר. שֶׁאִם אֵין גַּגּוֹתֵיהֶן שָׁווֹת לְקַרְקַע הָעֲזָרָה, קַיְמָא לָן דַּעֲלִיּוֹת וְגַגּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ:
תּוֹכָן קֹדֶשׁ. לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים, וְלַאֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּלְהִתְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טֻמְאָה: