ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן. לַמַּעֲשֵׂר, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְמַעַשְׂרוֹת אֵיזֶהוּ גָּרְנָן לַמַּעֲשֵׂר:
וְעָבְרוּ בְתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם. בְּעוֹדָן טֶבֶל:
יַחֲזֹר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן. דְּקָסָבַר מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דַּמְיָן, וּקְלָטוּהוּ מְחִצּוֹת לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
וְשֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן. כְּגוֹן סַלֵּי עֲנָבִים לַגַּת וְכוּ'. אֲבָל סַלֵּי עֲנָבִים לַאֲכִילָה נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
לַמֻּקְצֶה. מָקוֹם שֶׁשּׁוֹטְחִין בּוֹ תְּאֵנִים לְיַבֵּשׁ קָרוּי מֻקְצֶה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ'. סָבַר דִּלְבֵית הִלֵּל מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ לָאו כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דַּמְיָן. אִי נַמִּי אֲפִלּוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דַּמְיָן, הַנֵּי מִילֵי [לְעִנְיַן] שְׁאָר דְּבָרִים, אֲבָל לְעִנְיַן קְלִיטַת מְחִצּוֹת דְּרַבָּנָן, מְקִלִּין בֵּית הִלֵּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, שֶׁלֹּא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אֶלָּא עַל פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, כְּדִבְרֵי תַנָּא קַמָּא:
וְהַדְּמַאי. טֶבֶל שֶׁל דְּמַאי:
נִכְנָס. לִירוּשָׁלַיִם:
וְיוֹצֵא וְנִפְדֶּה. חוּץ לִירוּשָׁלַיִם אַחַר שֶׁיָּצָא, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר. וְהַךְ סֵיפָא לְתַנָּא קַמָּא אִיצְטְרִיךְ וְאַלִּיבָּא דְבֵית הִלֵּל: