ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה י
מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָתָן טְהוֹרִים. וְרוֹצֶה שֶׁיִּשְׁתּוּ יַחַד מִכַּד אֶחָד, וְהַטְּמֵאִים אֲסוּרִים בְּיַיִן הַקָּנוּי בִּדְמֵי מַעֲשֵׂר:
מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר. מַה שֶּׁיִּשְׁתּוּ הַטְּהוֹרִים מִן הַיַּיִן, לִכְשֶׁיִּשְׁתּוּ תְּהֵא סֶלַע זוֹ מְחֻלֶּלֶת עָלָיו מֵעַכְשָׁיו. נִמְצָא מַה שֶּׁשָּׁתוּ טְהוֹרִים הָיָה מַעֲשֵׂר וּמַה שֶׁשָּׁתוּ טְמֵאִים הָיָה חֻלִּין. וְאֵינוֹ חֻלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מְעֹרָבִים זֶה בָזֶה, שֶׁאֵין הַיַּיִן קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, אֶלָּא לִכְשֶׁיִּשְׁתּוּ חוֹזֵר הַיַּיִן שֶׁשָּׁתוּ בִּלְבָד לִהְיוֹת מַעֲשֵׂר לְמַפְרֵעַ: