ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
כַּרְשִׁינֵי. בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי כרסנ"א, וְאֵינָם מַאֲכַל אָדָם אֶלָּא מִדֹּחַק בִּשְׁנוֹת רְעָבוֹן:
וְנִכְנָסִים לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאִים. אַף עַל גַּב דְּבִשְׁאָר פֵּרוֹת קַיְמָא לָן דְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, בְּכַרְשִׁינִין הֵקֵלּוּ:
יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת. וְאֵינוֹ כִשְׁאָר מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אֲבָל כַּרְשִׁינִים לְפִי שֶׁאֵינָן מַאֲכַל אָדָם אֵין פּוֹדִין אוֹתָן, דְּסָבַר רַבִּי טַרְפוֹן אֵין פּוֹדִין אֶת הַקָּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים, הִלְכָּךְ יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְיָשִׂימוּ בְּכָל עִסָּה וְעִסָּה מִן הַכַּרְשִׁינִים הַלָּלוּ שֶׁנִּטְמְאוּ פָּחוֹת פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה, דְּאֹכֶל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֵינוֹ לֹא מִטַּמֵּא מֵאֲחֵרִים, וְלֹא מְטַמֵּא אֲחֵרִים, וְכָכָה יֹאכְלוּ אוֹתָן:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִפָּדוּ. כִּשְׁאָר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
שׁוֹרִין. בְּמַיִם וְשָׁפִין עַל הַבָּשָׂר בְּטָהֳרָה, בִּנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁסְּתָם יָדַיִם שְׁנִיּוֹת וּפוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה:
וּמַאֲכִילִין. לַבְּהֵמָה:
יֵאָכְלוּ צָרִיד. לְשׁוֹן יֹבֶשׁ, כְּמוֹ צָרִיד שֶׁל מְנָחוֹת [פְּסָחִים כ.] שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁל הַמִּנְחָה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ שָׁם שֶׁמֶן. כְּלוֹמַר יֵאָכְלוּ יְבֵשִׁים, שֶׁלֹּא יְהֵא עֲלֵיהֶם מַשְׁקֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר שֶׁהֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה:
כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּטֻמְאָה. וַאֲפִלּוּ הַשְּׁרִיָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: