ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת. לְפִי שֶׁאֵינָן אֹכֶל, וְרַחֲמָנָא אָמַר (דברים יד) בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וְאָכַלְתָּ שָׁם:
יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. כְּנֶגֶד מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוֹצִיא בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, יוֹצִיא מִשֶּׁלּוֹ וְיִקְנֶה דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְיֹאכַל בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָכָא מַיְרֵי כְּשֶׁבָּרַח הַמּוֹכֵר, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא תְנָא יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. אִי נַמִּי מַתְנִיתִין אַיְרֵי בְּמֵזִיד, אֲבָל שׁוֹגֵג יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן:
קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת. שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה שֶׁחַיָּבִין הַזָּבִים וְהַזָּבוֹת לְהָבִיא. וְקַיְמָא לָן דְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא חוֹבָה אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, שֶׁאֵין אָדָם פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי: