ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
הַלּוֹקֵחַ מַיִם וּמֶלַח וְכוּ'. מַיִם וּמֶלַח אֵין נִקְנִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּכְתִיב (דברים יד) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, כְּלָל, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, פְּרָט, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ, חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְגִדּוּלֵי קַרְקַע, דְּבָקָר וָצֹאן גְּדֵלִים מִן הַצְּמָחִים שֶׁהֵם גִּדּוּלֵי קַרְקַע, וְתָלוּשׁ, וְדָבָר הַמִּתְקַיֵּם עַד שֶׁמּוֹלִיכָן לִירוּשָׁלַיִם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְגִדּוּלֵי קַרְקַע וְתָלוּשׁ וְדָבָר הַמִּתְקַיֵּם, יָצְאוּ מַיִם וּמֶלַח שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֹכֶל אֵינָן גִּדּוּלֵי קַרְקַע, יָצְאוּ פֵרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, שֶׁאֵינָן תְּלוּשִׁים, יָצְאוּ פֵרוֹת הַנִּרְקָבִים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָן דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵין נִקָּחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר:
לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. וְלֹא חָלָה קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר עַל הַדָּבָר הַקָּנוּי וְלֹא יָצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין:
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹגֵג. שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמִּכֶּסֶף מַעֲשֵׂר הוּא קוֹנֶה:
יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. הַמּוֹכֵר לוֹקֵחַ פֵּרוֹתָיו וּמַחֲזִיר הַדָּמִים, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמִקַּח טָעוּת, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ הַלּוֹקֵחַ שֶׁהֵם דְּמֵי מַעֲשֵׂר לֹא הָיָה לוֹקֵחַ בָּהֶם פֵּרוֹת הַלָּלוּ, מִשּׁוּם טֹרַח הַדֶּרֶךְ, וְכֵיוָן דְּשׁוֹגֵג הוּא בָּטֵל מִקָּח:
מֵזִיד. שֶׁיָּדַע שֶׁכֶּסֶף מַעֲשֵׂר הוּא:
יָעֳלוּ וְיֵאָכְלוּ בַּמָּקוֹם. אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כְּלוֹמַר בִּירוּשָׁלַיִם:
וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ יֵרַקְּבוּ. שֶׁהַדָּבָר הַקָּנוּי בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְדֶּה טָהוֹר בְּרִחוּק מָקוֹם, כְּדִתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ג':