ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
אִם צְרוּרִין. קְשׁוּרִים קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו חוֹתָם, אוֹ קְשׁוּרִים כִּשְׁאָר קְשָׁרִים וַחֲתוּמִין:
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. דְּגַלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הַנִּפְקָד, הוֹאִיל וּקְשָׁרָן קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה אוֹ הִטִּיל עָלָיו חוֹתָם:
מֻתָּרִין. קָרֵי כָל זְמַן שֶׁאֵין קְשׁוּרִים קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה אֶלָּא קָשׁוּר כִּשְׁאָר קְשָׁרִים וְאֵין עָלָיו חוֹתָם:
לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא לֹא מָעַל. דַּהֲוֵי כְּאִלּוּ אָמַר לוֹ הַמַּפְקִיד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ צְרוּרִין, וַהֲרֵי שְׁלִיחוּתוֹ עָשָׂה, וְהַמַּפְקִיד נַמִּי לֹא מָעַל דְּהָא לֹא אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן:
הַחֶנְוָנִי. שֶׁמּוֹכֵר פֵּרוֹת אוֹ בְּשָׂמִים בַּחֲנוּת:
כְּבַעַל הַבַּיִת. וְאִם הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ מָעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן צְרוּרִים, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, הִלְכָּךְ אִם הָיוּ מָעוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מָעַל:
כְּשֻׁלְחָנִי. וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּעוֹת שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ כְּשֶׁאֵינָן צְרוּרִים, הִלְכָּךְ לֹא מָעַל. וַהֲלָכָה כְרַבִּי יְהוּדָה: