ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
שְׁנֵי שֵׁמוֹת. שְׁנֵי לָאוִין חֲלוּקִין:
כַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. כְּלוֹמַר, דְּלֹא מִצְטָרֵף לְטֻמְאָה אֲפִלּוּ לְשִׁעוּר קַל, כְּגוֹן שֶׁיִּצְטָרֵף פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה דְשֶׁרֶץ לְהַשְׁלִים כַּזַּיִת דִּנְבֵלָה, וְכָל שֶׁכֵּן דְּלֹא מִצְטָרֵף לְשִׁעוּר חָמוּר. וְכֵן חֲצִי זַיִת שֶׁל מֵת אֵין מִצְטָרֵף לַחֲצִי זַיִת שֶׁל נְבֵלָה לְטַמֵּא אֲפִלּוּ לְטֻמְאַת עֶרֶב:
הָאֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְאַב. זֶהוּ וָלָד רִאשׁוֹן:
וְשֶׁנִּטְמָא בִוְלַד הַטֻּמְאָה. זֶהוּ וָלָד שֵׁנִי:
מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לְכַבֵּיצָה, שֶׁהִיא שִׁעוּר טֻמְאַת אֳכָלִין:
לְטַמֵּא כַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. לַעֲשׂוֹת שְׁלִישִׁי כְדֶרֶךְ הַשֵּׁנִי לַעֲשׂוֹת שְׁלִישִׁי, וְהַיְנוּ כַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. אֲבָל אֵין מִצְטָרְפִין לְהָכִי שֶׁיֵּעָשׂוּ שֵׁנִי כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה רִאשׁוֹן שֵׁנִי, דְּאִם כֵּן הָיָה כֶחָמוּר שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם: