ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. לְכַזַּיִת, לְחַיֵּב מִשּׁוּם מַעֲלֶה בַחוּץ, וּלְחַיֵּב מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, וּמִשּׁוּם מְעִילָה אִם נֶהֱנָה מִכֻּלָּן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה:
הַסֹּלֶת. הַמִּנְחָה הַבָּאָה עִם הָעוֹלָה:
וְהַיַּיִן. לַנְּסָכִים. שֶׁהָעוֹלָה טְעוּנָה מִנְחָה וּנְסָכִים:
וְשִׁשָּׁה בַּתּוֹדָה. שֶׁהַתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם מוּסָף עַל חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁבָּעוֹלָה. וְכֻלָּן מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת, לְפִגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, אֲבָל לֹא לִמְעִילָה, שֶׁהַתּוֹדָה קָדָשִׁים קַלִּים וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה, כְּדִתְנַן בְּשִׁלְהֵי פֶרֶק קַמָּא:
הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. שֶׁהִיא אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁל חֻלִּין. וְכֵן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי:
וְהַחַלָּה. שֶׁאַף הִיא קְרוּיָה תְרוּמָה, דִּכְתִיב (במדבר טו) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה:
וְהַבִּכּוּרִים. קְרוּיִן תְּרוּמָה, דְּאָמַר מַר וּתְרוּמַת יָדְךָ אֵלּוּ בִכּוּרִים, דִּכְתִיב בְּהוּ (דברים כו) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ:
מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה לֶאֱסֹר. שֶׁאִם נָפַל מִכֻּלָּן שְׂאֹר כְּדֵי לְחַמֵּץ בְּתוֹךְ עִסָּה שֶׁל חֻלִּין, נֶאֱסֶרֶת:
וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן אֶת הַחֹמֶשׁ. הָאוֹכֵל מִכֻּלָּן כַּזַּיִת בִּשְׁגָגָה מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ: