ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
קֵן שֶׁבְּרֹאשׁ אִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. שֶׁבְּנָאוֹ הָעוֹף מֵעֵצִים וְקִסְמִין שֶׁהֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר:
שֶׁבַּאֲשֵׁרָה יַתִּיז בְּקָנֶה. יַפִּיל הַקֵּן לָאָרֶץ בְּקָנֶה וְיֵהָנֶה מִמֶּנּוּ. וְדַוְקָא יַתִּיז. אֲבָל לֹא יַעֲלֶה עַל הָאֲשֵׁרָה, דְּאִם עוֹלֶה לִטֹּל הַקֵּן, נִמְצָא נֶהֱנֶה מִן הָאֲשֵׁרָה. וְהַבֵּיצִים וְהָאֶפְרוֹחִים שֶׁבַּקֵּן, כָּל זְמַן שֶׁצְּרִיכִים לְאִמָּן אֲסוּרִים, בֵּין שֶׁבְּרֹאשׁ אִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בֵּין שֶׁבְּרֹאשׁ הָאֲשֵׁרָה:
הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַחֹרֶשׁ. תַּרְגּוּם יַעַר, חוּרְשָׁא:
מוֹעֲלִים בְּכֻלּוֹ. בָּעֵצִים וּבָעֲנָפִים וּבֶעָלִים:
הַגִּזְבָּרִים שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָעֵצִים. שֶׁקָּנוּ עֵצִים מִיַּעַר שֶׁל חֻלִּין לְצֹרֶךְ קוֹרוֹת:
מוֹעֲלִים בָּעֵצִים. רַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, לַאֲתוֹיֵי חֲתִיכוֹת עֵצִים שֶׁחוֹתְכִין בַּמְּגֵרָה בְעֵת שֶׁמְּתַקְּנִים אוֹתָן לְקוֹרוֹת, שֶׁמּוֹעֲלִין בָּהֶן:
לֹא בַשִּׁפּוּי. נְסָרִים דַּקּוֹת שֶׁנּוֹסְרִין מִן הָעֵצִים כְּשֶׁמַּחֲלִיקִין אוֹתָן:
נְמִיָּה. עָלִין שֶׁבַּעֲצֵי הַיַּעַר: