ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ. שֶׁגּוּפָן רָאוּי קָאָמַר:
בּוֹר מָלֵא מַיִם. גּוּפָן רָאוּי לְבֶדֶק הַבַּיִת לְבִנְיָן, וְאֵין גּוּפָן רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ. שֶׁאֵין רְאוּיִין לְנִסּוּךְ הַמַּיִם אֶלָּא מַיִם חַיִּים, וְלֹא הָיוּ מְנַסְּכִים מַיִם בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא מִמֵּי הַשִּׁלּוֹחַ:
אַשְׁפָּה מְלֵאָה זֶבֶל. אֵין גּוּפָהּ רָאוּי לֹא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת אֶלָּא לְדָמִים:
שׁוֹבָךְ מָלֵא יוֹנִים. רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת:
אִילָן מָלֵא פֵרוֹת. רָאוּי לַמִּקְדָּשׁ לְבִכּוּרִים וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת:
שָׂדֶה מְלֵאָה עֲשָׂבִים. אֵינָהּ רְאוּיָה לֹא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת:
וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכָן. דְּאֵין מוֹעֲלִים בְּמַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ לְאַחַר שֶׁהֻקְדַּשׁ:
וְלַד מְעֻשֶּׂרֶת. אִם יָצְאָה נְקֵבָה עֲשִׂירִית תַּחַת הַשֵּׁבֶט, וְהָיָה לָהּ בֵּן קֹדֶם לָכֵן, לֹא יִינַק שׁוּב מִמֶּנָּה, שֶׁבְּנָהּ חֻלִּין הוּא וְהִיא מַעֲשֵׂר, וְנִמְצָא נֶהֱנֶה מֵחֲלֵב מֻקְדָּשִׁים, שֶׁמַּעְשַׂר בְּהֵמָה קֹדֶשׁ הוּא:
וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. כְּלוֹמַר, זוֹ שֶׁהֶעֱבִירָהּ תַּחַת הַשֵּׁבֶט סְתָם, לֹא יִינַק מִמֶּנָּה, אֲבָל אֲחֵרִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ קֹדֶם לָכֵן, רַשָּׁאִים לְהַתְנוֹת קֹדֶם שֶׁתִּתְעַשֵּׂר שֶׁאִם תֵּצֵא נְקֵבָה בָּעֲשִׂירִי יְהֵא חֲלָבָהּ חֻלִּין כְּדֵי שֶׁיִּינַק בְּנָהּ מִמֶּנָּה בְהֶתֵּר, וְכֵן נַמִּי בִוְלַד מֻקְדָּשִׁים לֹא הָיוּ מַקְדִּישִׁים חֲלֵב אִמָּן. כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתַי וּמְגֻמְגָּם הוּא. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים, שֶׁמִּי שֶׁלִּבּוֹ נוֹדְבוֹ הָיָה מִתְנַדֵּב חָלָב לְהָנִיק בֶּן הַמְעֻשֶּׂרֶת וּבֶן הַמֻּקְדָּשִׁים, לְפִי שֶׁאָסוּר לַבֵּן לִינֹק מֵהֶן, דְּשַׁוְּיוּהּ רַבָּנָן כְּגִיזָה וַעֲבוֹדָה דַּאֲסוּרִים בַּקֳּדָשִׁים, הִלְכָּךְ אֵין לָהֶן תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאֲחֵרִים יִתְנַדְּבוּ חָלָב לַהֲנִיקָן, כֵּיוָן שֶׁנֶּאֶסְרוּ לִינֹק מֵחֲלֵב אִמָּן. וְיָשָׁר הוּא:
לֹא יֹאכְלוּ מִגְּרוֹגָרוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. וַאֲפִלּוּ הִתְנוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בִמְזוֹנוֹתֵיהֶן אֵין אוֹכְלִים מִגְּרוֹגָרוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אֶלָּא הַגִּזְבָּר נוֹתֵן לָהֶם דְּמֵי מְזוֹנוֹת מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ וְהֵם קוֹנִים מִן הַשּׁוּק:
וְכֵן פָּרָה. שֶׁדָּשָׁה בְכַרְשִׁינֵי הֶקְדֵּשׁ, חוֹסֵם פִּיהָ שֶׁלֹּא תֹאכַל מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ, דִּכְתִיב (דברים כה) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, בְּדַיִשׁ שֶׁרָאוּי לוֹ לֹא תַחְסֹם, אֲבָל אַתָּה חוֹסֵם בְּדַיִשׁ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אָסוּר לֶאֱכֹל בַּהֶקְדֵּשׁ: