ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ. וְלֹא פֵרֵשׁ אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְאֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְאֵלּוּ לִשְׁלָמַי:
לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים. בְּכָל אוֹתָן הַמָּעוֹת:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהָבִיא כֻלָּן שְׁלָמִים. כְּלוֹמַר דְּכָל מָעָה וּמָעָה מָצִינַן לְמֵימַר זוֹ לִשְׁלָמִים הִפְרִישׁ. וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים נִינְהוּ וְאֵין בָּהֶן דִּין מְעִילָה, כְּדִתְנַן בְּשִׁלְהֵי פֶרֶק קַמָּא, קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן אֵין מוֹעֲלִים. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא נַמִּי בַהֲדַיְהוּ חַטָּאת וְעוֹלָה דִבְנֵי מְעִילָה נִינְהוּ, כֵּיוָן דְּאִיכָּא נַמִּי דְמֵי שְׁלָמִים שֶׁאֵינָן בְּנֵי מְעִילָה, אִי קָא מַיְתֵי עֲלַיְהוּ קָרְבַּן מְעִילָה אִשְׁתַּכַּח דְּמַיְתֵי חֻלִּין בָּעֲזָרָה, הִלְכָּךְ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין:
מֵת. הַמַּפְרִישׁ הַמָּעוֹת. וְהָיוּ הַמָּעוֹת סְתוּמִים, שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ אֵלּוּ לְחַטָּאת וְאֵלּוּ לְעוֹלָה וְאֵלּוּ לִשְׁלָמִים, יִפְּלוּ כָל הַמָּעוֹת לִנְדָבָה:
דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. דְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ הִיא:
דְּמֵי עוֹלָה יָבִיאוּ עוֹלָה. כִּדְאָמְרִינַן [קִנִּים סוֹף פֶּרֶק ב'] הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה יָבִיאוּ יוֹרְשֶׁיהָ אֶת עוֹלָתָהּ, דְּדוֹרוֹן בְּעָלְמָא הוּא:
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. כְּדִין שַׁלְמֵי נָזִיר:
וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. דִּבְלֶחֶם כְּתִיב (במדבר ו) וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר, וְהָכָא לֵיתֵיהּ, דְּמִית: