ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב
משנה א
חַטַּאת הָעוֹף. הֻכְשְׁרָה לִפָּסֵל. כְּלוֹמַר מִשֶׁנִּמְלְקָה נִתּוֹסְפָה בָּהּ קְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת אִם נָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם אוֹ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים. וְדַוְקָא נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם, אֲבָל לֹא מִטַּמְּאָה לְטַמֵּא אֲחֵרִים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁטְּבוּל יוֹם פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה כָּךְ הוּא פוֹסֵל אֶת הַקֹּדֶשׁ:
הֻזָּה דָמָהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל. דְּהַזָּאָה שֶׁל חַטַּאת הָעוֹף בִּמְקוֹם זְרִיקָה דִבְהֵמָה קָאֵי, דְּהַזָּאָה קֹבַעַת פִּגּוּל כְּשֶׁחָשַׁב בּוֹ קֹדֶם לָכֵן כְּמוֹ זְרִיקַת דָּם בִּבְהֵמָה, וְשׁוּב יֶשׁ בּוֹ אִסּוּר נוֹתָר וְטָמֵא:
וְאֵין בָּהּ מְעִילָה. דְּכֵיוָן דְּהֻזָּה דָמָהּ יֶשׁ [בָּהּ] הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
משנה ב
מִצָּה דָמָהּ. מִצּוּי דְעוֹלַת הָעוֹף קָאֵי בִמְקוֹם זְרִיקַת הַבְּהֵמָה וְהַזָּאָה דְחַטַּאת הָעוֹף. דִּבְעוֹלַת הָעוֹף כְּתִיב וְנִמְצָה דָמוֹ:
עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדָּשֶׁן. דְּכֵיוָן דְּכֻלָּהּ כָּלִיל וְלֵית בָּהּ שְׁעַת הֶתֵּר לְבַסּוֹף, לְעוֹלָם מוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף כֻּלָּהּ וְתִנָּטֵל מֵעֲפָרָהּ תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, כְּדִכְתִיב (ויקרא ו) וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ:
משנה ג
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים. אֵין בָּהֶן לַכֹּהֲנִים הֶתֵּר כְּלָל:
הֻזָּה דָמָן כוּ'. הַזָּאַת דָּמָן קוֹבַעְתָּן לַפִּגּוּל לַעֲנֹשׁ כָּרֵת הָאוֹכֵל מֵהֶן אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה לְהַקְטִיר אֵמוּרֵיהֶן חוּץ לִזְמַנָּן, וְכֵיוָן דְּלֵית בְּהוּ הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, מוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן חוּץ לַמַּחֲנֶה הֵיכָא דְנִשְׂרְפוּ אִם נֶהֱנָה מֵהֶן:
עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר. כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׂרָף וְנַעֲשֶׂה פֶחָמִים. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּתַּךְ, שׁוּב אֵין בּוֹ מְעִילָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִים בּוֹ:
משנה ד
וְאֵין מוֹעֲלִין בְּעוֹרָהּ. דְּלַכֹּהֲנִים הִיא, כְּדִכְתִיב (שם ז) עוֹר הָעוֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה:
אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. כָּל זְמַן שֶׁהוּא נִשְׂרָף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. דְּכָלִיל הוּא:
עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן. שֶׁמְּרִימִים כָּל הָאֵפֶר מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וּמַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ לְבֵית הַדֶּשֶׁן. וְשׁוּב אֵין בָּהּ מְעִילָה, שֶׁכְּבָר נַעֲשֵׂית מִצְוָתָהּ:
משנה ה
אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. דְּהָא יֶשׁ בּוֹ הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, דִּבְשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים. שֶׁאֵין בָּהֶן הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
משנה ו
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. שֶׁמְּבִיאִין בַּעֲצֶרֶת:
קָרְמוּ פְנֵי הַלֶּחֶם בַּתַּנּוּר. הַיְנוּ תְחִלַּת תִּקּוּנָן, וְהַהִיא קְרִימָה בַתַּנּוּר חֲשִׁיבָא הֶכְשֵׁר לִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים כִּשְׁחִיטָה דְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְהָכָא לֹא גָרְסִינַן וּבְלִינָה, מִשּׁוּם דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁאֵין אֲפִיָּתָן דּוֹחָה אֶת הַיּוֹם טוֹב, וְנֶאֱכָלוֹת לְמָחָר בְּיוֹם טוֹב. וְהֻכְשְׁרוּ לִשְׁחֹט עֲלֵיהֶן אֶת הַזֶּבַח, דְּכֵיוָן דְּקָרְמוּ פָנֶיהָ קְרוּיָה לֶחֶם:
וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה. שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים וּכְבָר נַעֲשֵׂית מִצְוָתָן:
משנה ז
לֶחֶם הַפָּנִים. הָכָא נַמִּי לֹא גָרְסִינַן בֵּיהּ לִפָּסֵל בְּלִינָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱפָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֵינוֹ נֶאֱכָל עַד לַשַּׁבָּת הָאַחֶרֶת:
קָרְבוּ הַבְּזִיכִין. הַיְנוּ מַכְשִׁירָיו, שֶׁבְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת סִלּוּק הַלֶּחֶם הָיוּ מַקְרִיבִין הַבְּזִיכִין שֶׁל לְבוֹנָה:
וְאֵין בּוֹ מְעִילָה. שֶׁהֻתַּר לַכֹּהֲנִים וְנַעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ:
משנה ח
הַמְּנָחוֹת מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. בִּקְדֻשַּׁת פֶּה:
וְאֵין מוֹעֲלִין בַּשְּׁיָרִים. שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
אֲבָל מוֹעֲלִין בַּקֹּמֶץ. עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף כֻּלּוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן כְּדִין אֵמוּרֵי חַטָּאת וְאָשָׁם. וּלְאַחַר כֵּן אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, דְּהָא נַעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ:
משנה ט
וּמִנְחַת נְסָכִים. מִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח שֶׁאֵין בָּהּ שְׁיָרִים. וְכָל הָנֵי כָלִיל נִינְהוּ:
מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. קְדֻשַּׁת פֶּה בְעָלְמָא:
וּפִגּוּל אֵין בָּהֶן. לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם מַתִּירִין, וְאֵין פִּגּוּל נוֹהֵג אֶלָּא בְדָבָר שֶׁקָּרְבוּ מַתִּירָיו כְּדִלְקַמָּן:
כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין. כְּגוֹן שְׁלָמִים וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, דְּדָמָן מַתִּיר אֵמוּרִים לַמִּזְבֵּחַ וְהַבָּשָׂר לַכֹּהֲנִים, אוֹ דָבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין לַמִּזְבֵּחַ בִּלְבַד, כְּגוֹן עוֹלַת הָעוֹף וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁדָּמָן מַתִּירָן לַמִּזְבֵּחַ בִּלְבַד, וּכְגוֹן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּדָמָן שֶׁל כְּבָשִׂים הָווּ מַתִּירֵיהֶן, וְלֶחֶם הַפָּנִים דִּבְזִיכִים הָווּ מַתִּירֵיהֶן, וּכְגוֹן מְנָחוֹת דְּיֶשׁ לָהֶן הֶתֵּר בְּקֹמֶץ, כָּל הָנֵי אֵין חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירֵיהֶן. דְּהָכִי כְתִיב גַּבֵּי פִגּוּל, לֹא יֵרָצֶה, וְאָמְרִינַן כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר כָּךְ הַרְצָאַת פָּסוּל. וְנוֹתָר וְטָמֵא יָלֵיף מִפִּגּוּל בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים בְּפֶרֶק כָּל הַזְּבָחִים:
וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין. כִּי הָנֵי הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה דְּהֵן עַצְמָן מַתִּירִין הֵן וְאֵין מַתִּיר אוֹתָם שׁוּם דָּבָר אַחֵר:
חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא. מִשּׁוּם טָמֵא מְרַבִּינַן לְהוּ, מִדִּכְתִיב (ויקרא כב) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה, בְּכָל הַקֳּדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְחַיֵּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם טָמֵא. וְנוֹתָר יָלֵיף מִטָּמֵא: