ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָן לְהִשָּׁחֵט בַּצָּפוֹן, לֹא תֵימָא כְמַאן דְּחַנְקִינְהוּ דָּמוּ וְהָווּ כְקָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ שֶׁיָּצְאוּ יְדֵי מְעִילָה דְבַר תּוֹרָה, קָמַשְׁמַע לָן דְּקָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ לֹא חֲזוּ כְלָל, אֲבָל דָּרוֹם נְהִי דְאֵינוֹ רָאוּי לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֲבָל רָאוּי הוּא לְקָדָשִׁים קַלִּים, הִלְכָּךְ מוֹעֲלִין בָּהֶן, וּמִי שֶׁנֶּהֱנָה מֵהֶם שָׁוֶה פְרוּטָה מֵבִיא קָרְבַּן מְעִילָה. וְלֹא בִלְבַד כִּי נִשְׁחֲטוּ בַדָּרוֹם וְקִבֵּל דָּמָן בַּצָּפוֹן הוּא דְּמוֹעֲלִין בָּהֶן, מִשּׁוּם דְּעִקַּר עֲבוֹדָה בַצָּפוֹן הַוְיָא [כַּדִּין], דְּמִקַּבָּלָה וָאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁחָטָן בַּצָּפוֹן וְקִבֵּל דָּמָן בַּדָּרוֹם, אַף עַל גַּב דְּעִקַּר עֲבוֹדָה הַוְיָא בַדָּרוֹם שֶׁלֹּא כַדִּין, אֲפִלּוּ הָכִי מוֹעֲלִין בָּהֶן:
וְזָרַק דָּמָן בַּלַּיְלָה. אַף עַל גַּב דְּלַיְלָה לָאו זְמַן הַקְרָבָה, מוֹעֲלִין בָּהֶן:
בַּלַּיְלָה וְזָרַק דָּמָן בַּיּוֹם. הַאי כָל שֶׁכֵּן הוּא דְמוֹעֲלִין, דְּהָא זָרַק בַּיּוֹם דְּעִקַּר עֲבוֹדָה הוּא. אֶלָּא זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי:
אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן. בַּצָּפוֹן, וְחָשַׁב עֲלֵיהֶן לְאָכְלָן חוּץ לִזְמַנָּן שֶׁהוּא פִגּוּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כָרֵת, אוֹ חוּץ לִמְקוֹמָן שֶׁהוּא פְסוּל שֶׁאֵין בּוֹ כָרֵת, מוֹעֲלִים בָּהֶן:
כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֹּל שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים. אַף עַל גַּב דְּשׁוּב נִפְסְלָה, וְאֵין רַשָּׁאִים לְאָכְלָן, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן:
שֶׁלָּנָה. לְאַחַר זְרִיקָה, אוֹ שֶׁנִּטְמְאָה אוֹ שֶׁיָּצְאָה חוּץ לָעֲזָרָה לְאַחַר זְרִיקָה. אַף עַל גַּב דְּאֵינָהּ רְאוּיָה לַכֹּהֲנִים, כֵּיוָן דְּהָיָה לָהּ שָׁעָה אַחַת הֶתֵּר קֹדֶם שֶׁלָּנָה, אֵין מוֹעֲלִים בָּהּ, דְּלָאו קָדְשֵׁי ה' קָרִינַן בָּהּ, דְּהָא חֲזוּ לַכֹּהֲנִים:
וְשֶׁקִּבְּלוּ פְסוּלִים וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ. קִבְּלוּ פְּסוּלִים אֶת דָּמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁזְּרָקוּהוּ כְּשֵׁרִים, אוֹ שֶׁזְּרָקוּהוּ פְּסוּלִים אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּהוּ כְּשֵׁרִים. וְאִם לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִים אֶת הַדָּם וּזְרָקוּהוּ, חָזְרוּ כְּשֵׁרִים וְקִבְּלוּ שְׁאָר דַּם הַנֶּפֶשׁ וּזְרָקוּהוּ, הֲרֵי זְרִיקַת הַכְּשֵׁרִים מוֹעֶלֶת וּמַתֶּרֶת הַבָּשָׂר לַכֹּהֲנִים וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְעִילָה. וְהָנֵי מִלֵּי שְׁאָר פְּסוּלִים חוּץ מִן הַטָּמֵא, אֲבָל טָמֵא שֶׁקִּבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ כְּשֵׁרִים וְקִבְּלוּ שְׁאָר דַּם הַנֶּפֶשׁ וּזְרָקוּהוּ, אֵין לַבָּשָׂר שְׁעַת הֶתֵּר, וּמוֹעֲלִים בּוֹ, שֶׁהַטָּמֵא הוֹאִיל וְרָאוּי לַעֲבוֹדַת צִבּוּר, שֶׁקָּרְבַּן צִבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה, כְּשֶׁזָּרַק הַדָּם נַעֲשָׂה שְׁאָר הַדָּם שְׁיָרִים, וְשׁוּב אֵין זְרִיקַת הַכְּשֵׁרִים מוֹעֶלֶת לְהַתִּיר הַבָּשָׂר. וְאֵין לְךָ בַּפְּסוּלִים מִי שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּם שְׁיָרִים אֶלָּא הַטָּמֵא בִלְבַד: