ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ה
הֲרֵי עָלַי יַיִן. לַנְּסָכִים:
לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין. שֶׁהֵן פְּחוּתִים שֶׁבַּנְּסָכִים. רְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ, תְּלָתָא לֻגִּין הֲווּ, שֶׁהִין שְׁנֵים עָשָׂר לֻגִּין:
שֶׁמֶן לֹא יִפְחֹת מִלֹּג. שֶׁהַפָּחוּת שֶׁבַּמִּנְחָה עִשָּׂרוֹן סֹלֶת, וְהִיא טְעוּנָה לֹג שֶׁמֶן:
רַבִּי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה לֻגִּין. כַּפָּחוּת שֶׁבְּמִנְחַת נְסָכִים, עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי:
כַּיּוֹם הַמְּרֻבֶּה. כְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת כְּשֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם מְרֻבֶּה בִּנְסָכִים לַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל חוֹבַת הַיּוֹם מִכָּל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. דַּהֲווּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים וְאַרְבָּעָה מוּסָפִים, שְׁנֵי מוּסָף דְּשַׁבָּת וּשְׁנֵי מוּסָף דְּחַג, וְאֵילִים שְׁנַיִם וְשָׂעִיר אֶחָד. וְהַנְּסָכִים הַצְּרִיכִים לְכֻלָּם מֵאָה וְאַרְבָּעִים לֹג: