ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה א
הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן. פֵּרַשְׁתִּי. כַּמָּה עֶשְׂרוֹנִים אָבִיא וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אָמַרְתִּי:
יָבִיא שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים. דְּאִי בְּצִיר מֵהָכִי נָדַר, לֹא אִכְפַּת לֵיהּ, דְּמַתְנֵי וְאוֹמֵר מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי יְהֵא לְנִדְרִי וְהַשְּׁאָר יְהֵא לִנְדָבָה. וּבִטְפֵי מֵהָכִי לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי, דְּאֵין מִנְחָה אַחַת יְתֵרָה מִשִּׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן:
הֲרֵי עָלַי מִנְחָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה סְתָם:
יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה. מֵחָמֵשׁ מְנָחוֹת:
מְיֻחֶדֶת. שֶׁנִּקְרֵאת מִנְחָה סְתָם וְאֵין לָהּ שֵׁם לְוַוי. וְכָל שְׁאָר מְנָחוֹת יֵשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי, מִנְחַת מַחֲבַת, מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, מִנְחַת מַאֲפֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: