ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ט
קוֹצְרִים. קֹדֶם לָעֹמֶר:
מִפְּנֵי הַנְּטִיעוֹת. שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ. לְפִי שֶׁאוֹתָהּ תְּבוּאָה אֵינָהּ רְאוּיָה לָעֹמֶר, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, אֵין מְבִיאִין לֹא מִשְּׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִים וְלֹא מִשְּׂדֵה אִילָן, וּלְעֵיל אָמְרִינַן מִמְּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא אַתָּה קוֹצֵר. פֵּרוּשׁ אַחֵר, מִפְּנֵי הַנְּטִיעוֹת, מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לְפִי שֶׁפְּעָמִים אָדָם זוֹרֵעַ תְּבוּאָה וְאֵין שָׁם נְטִיעוֹת, וּלְאַחַר זְמַן עוֹלוֹת שָׁם נְטִיעוֹת בֵּינֵיהֶן מֵאֲלֵיהֶן, וְצָרִיךְ לִקְצֹר הַזְּרָעִים מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:
וּמִפְּנֵי בֵית הָאֵבֶל. שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹם פָּנוּי לֵישֵׁב לְבָרֵךְ בִּרְכַּת רְחָבָה שֶׁאוֹמְרִים בְּבֵית הָאֵבֶל:
וּמִפְּנֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. שֶׁאֵין מָקוֹם לַתַּלְמִידִים לֵישֵׁב. וְטַעֲמָא דְּכָל הָנֵי, מִשּׁוּם דִּקְצִיר מִצְוָה נִינְהוּ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, שֶׁיִּהְיֶה הָעֹמֶר רֵאשִׁית לִקְצִירְכֶם שֶׁל רְשׁוּת וְלֹא רֵאשִׁית לְקָצִיר שֶׁל מִצְוָה:
כְּרִיכוֹת. אֲלֻמּוֹת קְשׁוּרוֹת:
צְבָתִים. אֲגֻדּוֹת בְּלֹא קִשּׁוּר. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כְּרִיכוֹת אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת, צְבָתִים אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת:
מִן הַקָּמָה. שֶׁיְּהֵא קוֹצֵר לִשְׁמוֹ:
לֹא מָצָא. שֶׁכְּבָר נִקְצַר הַכֹּל:
מִן הַלַּח. דִּכְתִיב כַּרְמֶל, רַךְ וּמָל:
לִקְצֹר בַּלַּיְלָה. כִּדְיָלְפִינַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין, מִדִּכְתִיב (דברים טז) מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר, מִשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מוֹנֶה אַתָּה קוֹצֵר, וְהַסְּפִירָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּלַּיְלָה דִּכְתִיב (ויקרא כג) שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת: