ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ג
כְּרִיכוֹת. כּוֹרְכִים וְקוֹשְׁרִים רָאשֵׁי שִׁבֳּלִים מְלֹא אֶגְרוֹף:
מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם. לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב כְּשֶׁקּוֹצְרִים אוֹתוֹ:
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. בְּקוֹל הֲמֻלָּה גְּדוֹלָה. שֶׁיַּכִּירוּ הַצְּדוֹקִים שֶׁבְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב קוֹצְרִים אוֹתוֹ, מִשּׁוּם דְּאִינְהוּ לֹא מוֹדוּ בְּהַאי, כְּדִלְקַמָּן:
אָמַר לָהֶן. הַקּוֹצֵר, לִבְנֵי הָעֲיָרוֹת הָעוֹמְדִים עָלָיו, בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, וְאָמְרוּ לוֹ הֵין:
מַגָּל זֶה. כְּלוֹמַר, אֶקְצֹר הַתְּבוּאָה בְּמַגָּל זֶה:
קֻפָּה זוֹ. אַכְנִיס הַתְּבוּאָה לְתוֹךְ קֻפָּה זוֹ:
שַׁבָּת זוֹ. אֶקְצֹר בְּשַׁבָּת זוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ הֵין:
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. שׁוֹאֵל לָהֶן כָּל דָּבָר וְדָבָר:
וְכָל כָּךְ. שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל, לָמָּה:
מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים וּבַיְתוֹסִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, דִּכְתִיב (ויקרא כג) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִמָּחֳרַת שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית מַשְׁמַע, וּמָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ דְּהַאי מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, הַיְנוּ מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּין שֶׁחָל בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (פרק ה) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלִי, וַהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שם) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וּמֵאַחַר שֶׁתָּלָה הֶתֵּר הֶחָדָשׁ בְּמָחֳרַת הַפֶּסַח, הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁמָּחֳרַת הַפֶּסַח הוּא הַמַּתִּיר אֶת הֶחָדָשׁ, וּבוֹ קוֹצְרִים הָעֹמֶר, בֵּין שֶׁחָל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח בְּחֹל בֵּין שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וּלְפִיכָךְ הַקּוֹצְרִים מַגְבִּיהִין קוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַבַּיְתוֹסִים וּלְהוֹצִיא מִלִּבָּן. וְקוֹצְרִים הָעֹמֶר בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם, דִּכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם וְגוֹ' שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת תְּמִימוֹת אֶלָּא אִם כֵּן מַתְחִיל לִמְנוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי הַלַּיְלָה תְּחִלַּת הַיּוֹם הוּא, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים טז) מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר, אַלְמָא הַקְּצִירָה בַּלַּיְלָה הוּא בְּשָׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת: