ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
רְבִיעִית מַיִם לִמְצֹרָע. דִּכְתִיב (ויקרא יד) וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים, לְמַיִם שֶׁדַּם הַצִּפּוֹר נִרְאֶה בָּהֶם, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים רְבִיעִית הַלֹּג:
רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. לְלֶחֶם נְזִירוּת. וּרְבִיעִית לֹא קַדִּישׁ לִהְיוֹת כְּלִי שָׁרֵת מִשּׁוּם רְבִיעִית מַיִם שֶׁל מְצֹרָע, דְּהָא חוּץ הוּא. וְלֹא מִשּׁוּם לֶחֶם שֶׁל נָזִיר, דְּאֵין לֶחֶם שֶׁל נָזִיר קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל רְבִיעִית שֶׁמֶן לְכָל חַלָּה וְחַלָּה, שֶׁהֵן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת וְנִסְכֵּיהֶן שְׁלֹשָׁה לֻגִּין שֶׁמֶן:
חֲצִי לֹג מַיִם לְסוֹטָה. דִּכְתִיב (במדבר ה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ, חֲצִי לֹג מַיִם הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר:
חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְכֵן רְבִיעִית שֶׁל נָזִיר. וַחֲצִי לֹג נַמִּי לֹא מִשּׁוּם חֲצִי לֹג מַיִם שֶׁל סוֹטָה וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן שֶׁל תּוֹדָה הוּא דְּקָדוֹשׁ לִהְיוֹת כְּלִי שָׁרֵת. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבּוֹ מְחַלֵּק חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְכָל נֵר וְנֵר שֶׁל מְנוֹרָה:
אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ. לֹג אֶחָד לְכָל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
שִׁשָּׁה לֻגִּים לְפַר. דְּהַיְנוּ חֲצִי הַהִין, כְּדִכְתִיב (שם טו) בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. וְאַרְבָּעָה לְאַיִל, דְּהַיְנוּ שְׁלִישִׁית הַהִין. וּשְׁלֹשָׁה לְכֶבֶשׂ, דְּהַיְנוּ רְבִיעִית הַהִין, שֶׁהַהִין שְׁנֵים עָשָׂר לֻגִּין:
מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר. שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתֵּן בָּהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְלֵילֵי תְּקוּפַת טֵבֵת הָאֲרֻכִּים. וְכֵן הָיָה נוֹתֵן בְּכָל נֵר בְּכָל לַיְלָה. וְאִם כָּבְתָה, נִפְסְלָה אוֹתָהּ פְּתִילָה וְהַשֶּׁמֶן מִלְּהַדְלִיק בָּהֶן עוֹד, אֶלָּא מְסִירָן וְנוֹתֵן חֲצִי לֹג שֶׁמֶן אַחֵר וּפְתִילָה חֲדָשָׁה וּמַדְלִיק: