ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ז
חֲצָבִים גְּדוֹלִים. שֶׁהַכֵּלִים הַגְּדוֹלִים פּוֹגְמִים טַעַם הַיַּיִן:
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף. כְּשֶׁהֶחָבִית מְלֵאָה, יוֹצֵא הָרֵיחַ לַחוּץ וְאֵינוֹ נוֹדֵף:
קְמָחִין. כְּמִין גַּרְגְּרִים דַּקִּים לְבָנִים שֶׁעוֹלִים עַל פְּנֵי הַיַּיִן דּוֹמִין לְקֶמַח:
וּמֵאֶמְצָעָהּ. מֵשִׂים בַּרְזָא בְּאֶמְצַע הֶחָבִית:
קָנֶה. אַמַּת הַמִּדָּה שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִהְיוֹת בְּיַד הַגִּזְבָּר:
זָרַק אֶת הַגִּיד וְהִקִּישׁ בַּקָּנֶה. כְּלוֹמַר כְּשֶׁזָּרַק הַיַּיִן הַגִּיד שֶׁל שְׁמָרִים, שֶׁמַּתְחִילִים הַשְּׁמָרִים לָצֵאת, הִקִּישׁ הַגִּזְבָּר בַּקָּנֶה שֶׁבְּיָדוֹ וְדָחָהוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַיַּיִן. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ הִקִּישׁ בַּקָּנֶה שֶׁבְּיָדוֹ לִרְמֹז אֶל מוֹשֵׁךְ הַיַּיִן מִן הֶחָבִית שֶׁיִּסְתֹּם הֶחָבִית בַּבַּרְזָא, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לוֹ סְתֹם, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר קָשֶׁה לְיַיִן. וְהָכִי מְפָרֵשׁ לֵיהּ בַּגְּמָרָא:
רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יַיִן שֶׁעָלוּ בוֹ קְמָחִין פָּסוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. וְכָל הָנֵי דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין שֶׁהֵם פְּסוּלִים, בֵּין בַּסֹּלֶת בֵּין בַּשֶּׁמֶן בֵּין בַּיַּיִן, אִם עָבַר וְהִקְדִּישָׁן מַכִּין אוֹתוֹ מַכּוֹת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם, כְּדִין הַמַּקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, מִדִּכְתִיב בְּבַעַל מוּם לֹא תַקְרִיבוּ, וְאָמְרוּ בְּסִפְרָא, אֵין לֹא תַקְרִיבוּ אֶלָּא לֹא תַקְדִּישׁוּ. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מְבִיאִים הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן מִמְּקוֹמוֹת מֻבְחָרִים יְדוּעִים כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין, כָּךְ הָיוּ מְבִיאִים הַקָּרְבָּנוֹת מִמְּקוֹמוֹת יְדוּעִים, אֵילִים מִמּוֹאָב, כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן, גּוֹזָלוֹת דְּהַיְנוּ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה מֵהַר הַמֶּלֶךְ: