ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
אֵין מְבִיאִין. עֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם:
לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים. מִשָּׂדֶה שֶׁצְּרִיכָה לְזֶבֶל, דְּשֶׁמָּא לֹא נִזְדַּבְּלָה כָּל צָרְכָּהּ וְנִמְצְאוּ פֵּרוֹתֶיהָ כְּחוּשִׁים. אִי נַמִּי, לְפִי שֶׁהַזֶּבֶל מַבְאִישׁ וּמַפְסִיד טַעַם הַפְּרִי:
וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים. אֶרֶץ צְמֵאָה לְמַיִם שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ כְּחוּשִׁין:
לֹא מִבֵּית הָאִילָן. מִתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת. שֶׁהָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם יוֹנְקִים הַקַּרְקַע וּמַכְחִישִׁים הַזְּרָעִים:
נָרָהּ. חוֹרֵשׁ. לְשׁוֹן נִירוּ לָכֶם נִיר (ירמיה ד):
וּבַשְּׁנִיָּה זוֹרְעָהּ. בַּגְּמָרָא מַסִּיק, דְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה הוּא נָר כֻּלָּהּ וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ וּמַנִּיחַ חֶצְיָהּ נִיר. וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה חוֹרְשָׁהּ כֻּלָּהּ וְזוֹרֵעַ הַחֵצִי שֶׁלֹּא זָרַע אֶשְׁתָּקַד, וְהַחֵצִי שֶׁזָּרַע אֶשְׁתָּקַד מַנִּיחוֹ נִיר. וְכֵן בְּכָל שָׁנָה זוֹרֵעַ נִיר שֶׁל אֶשְׁתָּקַד:
כֵּיצַד בּוֹדֵק. הַסֹּלֶת אִם מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ אִם לָאו:
עָלָה בְיָדוֹ אָבָק. קֶמַח דַּק, וְגָרוּעַ הוּא:
עַד שֶׁיְּנִיפֶנָּה. בְּנָפָה לַעֲבֹר הָאָבָק דַּק שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ:
וְאִם הִתְלִיעָה. הַסֹּלֶת אוֹ הַחִטָּה:
פְּסוּלָה. וְהוּא שֶׁהִתְלִיעָה בְּרֻבָּהּ. וְיָלְפִינַן לַהּ לְקַמָּן סוֹף פִּרְקִין מִדִּכְתִיב (במדבר כח) תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וּמִנְחָתָם. תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם. שֶׁיִּהְיוּ גַּם כֵּן הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים תְּמִימִים: