ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת. מִנְחַת סֹלֶת נִקְמֶצֶת עִסָּה, וּמִנְחַת מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת וְחַלּוֹת וּרְקִיקִים דְּהַיְנוּ מַאֲפֶה, פּוֹתְתָן לְאַחַר אֲפִיָּתָן. וּבְמִנְחַת סֹלֶת כְּתִיבָה קְמִיצָה בְּהֶדְיָא, וּבְאִינָךְ כְּתִיב אַזְכָּרָה, וְאַזְכָּרָה הַיְנוּ קֹמֶץ:
מִנְחַת גּוֹיִם אוֹ נָשִׁים. שֶׁהִתְנַדְּבוּ אַחַת מֵאֵלּוּ:
מִנְחַת הָעֹמֶר. אַזְכָּרָה כְּתִיב בָּהּ:
מִנְחַת חוֹטֵא וּקְנָאוֹת. כְּתִיב בְּהוּ קְמִיצָה:
מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת. אַף עַל גַּב דְּמִנְחַת כֹּהֵן נִשְׂרֶפֶת כֻּלָּהּ כְּדִכְתִיב (ויקרא ו) וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה, מִכָּל מָקוֹם בַּעְיָא קְמִיצָה:
וְהַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשִּׁירַיִם קְרֵבִין לְעַצְמָן. אֲבָל לְתַנָּא קַמָּא אֵין מִנְחַת כֹּהֵן נִקְמֶצֶת אֶלָּא נִקְטֶרֶת כְּמוֹת שֶׁהִיא, דְּסָבַר כָּל מִנְחָה שֶׁשְּׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִים נִקְמֶצֶת, וְשֶׁאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִים אֵינָהּ נִקְמֶצֶת. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא: