ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכֹל. חוּץ לִזְמַנּוֹ:
דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל. כְּגוֹן הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה:
וּלְהַקְטִיר. חוּץ לִזְמַנּוֹ:
דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר. הַשִּׁירַיִם שֶׁדַּרְכָּן לֶאֱכֹל וְאֵין דַּרְכָּן לְהַקְטִיר:
כָּשֵׁר. דְּאֵין זוֹ חֲשׁוּבָה מַחֲשָׁבָה, דִּבְטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו, בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת אֲכִילַת אָדָם וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ, לוֹמַר לָךְ כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסֶלֶת אֲכִילַת אָדָם לְאָדָם כְּגוֹן שִׁירַיִם אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם לְאָדָם לְאָכְלָם חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לַמִּזְבֵּחַ כְּגוֹן קֹמֶץ אִם חָשַׁב עָלָיו לְהַקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, כָּךְ פּוֹסֶלֶת מַחֲשֶׁבֶת אֲכִילַת אָדָם כְּגוֹן שִׁירַיִם אִם חָשַׁב עֲלֵיהֶם לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירָן חוּץ לִזְמַנָּן, מִדְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא לְתַרְוַיְהוּ בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה שְׁמַע מִנַּהּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, וּמְחַשְּׁבִים מִזּוֹ לְזוֹ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, לְהָכִי אַפְּקַהּ רַחֲמָנָא לְהַקְטָרָה בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה, לוֹמַר לָךְ מָה אֲכִילָה בְּכַזַּיִת אַף מַחֲשֶׁבֶת הַקְטָרָה בְּכַזַּיִת. וּלְעוֹלָם אֲכִילָה כְּאוֹרְחֵיהּ מַשְׁמַע, קֹמֶץ לַמִּזְבֵּחַ וְשִׁירַיִם לָאָדָם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: