ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
כָּל הַנִּצּוֹק טָהוֹר. אִם מְעָרֶה מִכְּלִי טָהוֹר לִכְלִי טָמֵא, מַה שֶּׁבָּעֶלְיוֹן טָהוֹר, דְּנִצּוֹק אֵינוֹ חִבּוּר. חוּץ מֵהָנֵי דַּחֲשִׁיב, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹלְדִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, כְּשֶׁהַקִּלּוּחַ נִפְסָק, חוֹזֵר הַנִּשְׁאָר לְמַעְלָה:
מִדְּבַשׁ הַזִּיפִים. אִית דִּמְפָרְשֵׁי דְּבַשׁ טוֹב וְחָשׁוּב, שֶׁמִּתּוֹךְ חֲשִׁיבוּתוֹ מְזַיְּפִין אוֹתוֹ וּמְעָרְבִין בּוֹ פְסֹלֶת. וְאִית דְּאָמְרֵי, עַל שֵׁם מְקוֹמוֹ שֶׁבָּא מִזִּיף. כְּמוֹ בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל (תהלים נד):
וְהַצַּפָּחַת. מַאֲכָל עָשׂוּי מִקֶּמַח וּדְבַשׁ וְהוּא רַךְ כָּל כָּךְ שֶׁיְּכוֹלִים לְהַצִּיקוֹ. וְדוֹמֶה לוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ [שְׁמוֹת טז]:
הַמִּקְפָּה. תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינוֹ לֹא רַךְ וְלֹא קָשֶׁה אֶלָּא קָפוּי, קָרוּי מִקְפָּה:
שֶׁל גְּרִיסִין. פּוֹלִים טְחוּנוֹת וּגְרוּסוֹת בְּרֵחַיִם:
וְשֶׁל פּוֹלִים. שְׁלֵמוֹת שֶׁאֵינָן גְּרוּסוֹת בְּרֵחַיִם:
מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לַאֲחוֹרֶיהָ. כְּשֶׁהַקִּלּוּחַ נִפְסָק, חוֹזֵר אוֹתוֹ עַמּוּד הַשּׁוֹתֵת שֶׁהָיָה קְצָתוֹ בַמַּשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁבַּכְּלִי הַתַּחְתּוֹן וְנִמְשָׁךְ לְמַעְלָה לַמַּשְׁקִין שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן הַטָּהוֹר, וּמְטַמֵּא כָל מַה שֶּׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן: