ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
מִי שֶׁטָּבַל בַּנָּהָר. וּמַיִם שֶׁעָלָיו מַכְשִׁירִין, שֶׁהֲרֵי לְרָצוֹן הֵן:
וְהָיָה לְפָנָיו נָהָר אַחֵר וְעָבַר בּוֹ. וּמַיִם שֶׁעָלָיו מִן הַנָּהָר הַשֵּׁנִי אֵינָן לְרָצוֹן וְאֵינָן מַכְשִׁירִין:
טִהֲרוּ. מֵי הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, מַיִם שֶׁהֶעֱלָן עִמּוֹ מִן הַטְּבִילָה, וְאֵין מַכְשִׁירִין לֹא אֵלּוּ וְלֹא אֵלּוּ:
דָּחָיוֹ. דָּחָהוּ:
לְשָׁכְרוֹ. שֶׁהָיָה חֲבֵרוֹ שִׁכּוֹר וּמִתּוֹךְ שִׁכְרוּתוֹ דָּחָהוּ וְהִפִּילוֹ בַנָּהָר:
וְכֵן לִבְהֶמְתּוֹ. שֶׁהִפִּיל אֶת הַבְּהֵמָה בְּשִׁכְרוּתוֹ בַּנָּהָר, וְהָיוּ עָלָיו מֵי טְבִילָה, וְעַל הַבְּהֵמָה מַיִם לְרָצוֹן:
טִהֲרוּ שְׁנִיִּים. שֶׁהָיוּ עַל יְדֵי שִׁכְרוּת וְלֹא לְרָצוֹן:
אֶת הָרִאשׁוֹנִים. שֶׁהָיוּ לְרָצוֹן:
וְאִם כִּמְשַׂחֵק. דָּחָה אֶת חֲבֵרוֹ בַּנָּהָר אוֹ אֶת הַבְּהֵמָה, גַּם הַשְּׁנִיִּים בְּכִי יֻתַּן, דְּכֻלְּהוּ לְרָצוֹן נִינְהוּ: