ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה י
אִם רֹב מַכְנִיסִין לְבָתֵּיהֶן פָּטוּר. מִלְּעַשֵּׂר:
לִמְכֹּר בַּשּׁוּק חַיָּב. שֶׁרֹב מְבִיאִין לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, מִן הַבַּיִת מְבִיאִין אוֹתוֹ, וּכְבָר נִתְחַיֵּב. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אִם רֹב מַכְנִיסִין לְבָתֵּיהֶן, פָּטוּר, לְפִי שֶׁרְגִילִין לְעַשֵּׂר קֹדֶם שֶׁיַּכְנִיס לַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֶאֱכֹל מֵהֶן. דִּלְאַחַר שֶׁהִכְנִיסוּם לַבַּיִת, מִיָּד הֻקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר. הִלְכָּךְ מַה שֶּׁנּוֹפֵל מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר, לְפִי שֶׁהוּא בְחֶזְקַת מְעֻשָּׂר. אֲבָל כְּשֶׁמַּכְנִיסִין לִמְכֹּר, דַּרְכּוֹ לְהַכְנִיסָן טֶבֶל, לְפִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל מֵהֶן עֲרַאי, הִלְכָּךְ הַנּוֹפֵל מֵהֶן אֵינוֹ בְחֶזְקַת מְעֻשָּׂר:
אִם רֹב נָכְרִים וַדַּאי. רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ, דִּסְבִירָא לֵיהּ אֵין קִנְיָן לְנָכְרִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר, וּפֵרוֹת שֶׁגָּדְלוּ בְּקַרְקָעוֹת שֶׁל נָכְרִי, חַיָּבִים בְּמַעֲשֵׂר, וְהַנָּכְרִי פְּשִׁיטָא דְלָא עִשֵּׂר, הִלְכָּךְ וַדַּאי טֶבֶל הֵן:
וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל דְּמַאי. כְּדִין פֵּרוֹת הַנִּמְצָאִים בְּיַד עַם הָאָרֶץ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. חֲכָמִים סְבִירָא לְהוּ יֵשׁ קִנְיָן לְנָכְרִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְאִם לֹא הָיָה יִשְׂרָאֵל מַטִּיל לְתוֹכוֹ, הָיָה הַכֹּל פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֶחָד שֶׁמַּטִּיל לְתוֹכוֹ, הַכֹּל דְּמַאי, בִּשְׁבִיל פֵּרוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן חַיָּבִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: