ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק. כְּגוֹן יָרָק שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים אוֹ שֶׁנָּפַל בַּמַּיִם שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וּמְנַעֲרוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם:
חוֹשְׁשִׁים אָנוּ. בִּתְמִיהָה. כְּלוֹמַר לְדִבְרֵיכֶם הָיָה לָנוּ לָחוּשׁ גַּם לָזֶה:
הַמַּעֲלֶה שַׂק מָלֵא פֵרוֹת. שֶׁנָּפַל בְּמַיִם שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וְהֶעֱלָהוּ וְהִנִּיחוֹ עַל שְׂפַת הַנָּהָר:
הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר. כְּלוֹמַר, אַף הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר, וְכָל שֶׁכֵּן הָעֶלְיוֹן: