ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן. דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהָנָךְ מַשְׁקִין, בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח הַקְּעָרָה אוֹ לִשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁין:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן. כְּשֶׁנָּפְלוּ עַל הַפֵּרוֹת לֹא נִיחָא לֵיהּ, אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי הֶכְשֵׁר. אִי נַמִּי, סוֹפוֹ לְרָצוֹן, כְּשֶׁנָּפְלוּ עַל הַפֵּרוֹת. אֲבָל בִּתְחִלַּת בִּיאָתָן הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, הַכֹּל הָוֵי הֶכְשֵׁר:
הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. כְּלוֹמַר, הָאֳכָלִין שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין הַלָּלוּ, מֻכְשָׁרִין לְקַבֵּל טֻמְאָה מִכָּאן וָאֵילָךְ. שֶׁאֵין שׁוּם אֹכֶל מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹא עָלָיו מַיִם אוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִין, שֶׁהֵם, מַיִם, יַיִן, שֶׁמֶן, חָלָב, דְּבַשׁ, דָּם, טַל. דִּכְתִיב (ויקרא יא) וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא, כְּתִיב יִתֵּן וְקָרִינַן יֻתַּן, מַה יִתֵּן דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף יֻתַּן דְּנִיחָא לֵיהּ:
מְטַמְּאִין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. כֵּיוָן דִּטְמֵאִין הֵן, טֻמְאָתָן וְהֶכְשֵׁרָן בָּאִים כְּאֶחָד, וְאִם נָפְלוּ עַל הַפֵּרוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, מְטַמְּאִין אוֹתָם, דְּלֹא בָעִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ אֶלָּא כְשֶׁבָּא הַמַּשְׁקֶה קֹדֶם לַטֻּמְאָה, דִּכְתִיב וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, וַהֲדַר וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּשְׁקֶה וְהַטֻּמְאָה בָּאִין כְּאֶחָד כְּגוֹן שֶׁהַמַּשְׁקִין טְמֵאִין, לֹא בָעִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ: