ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד. הוֹאִיל וְיָכֹל לְכָתְבוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד:
וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ. וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹתוֹ בְּלֹא שְׁטָר, וְלֹוֶה צָרִיךְ לְמָעוֹת, כּוֹתְבִין:
אוֹ שֶׁאֵין לוֹ. לַסּוֹפֵר מַה יֹּאכַל, הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ, דִּשְׂכַר פְּעֻלָּה לְמִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל שָׁרֵי:
וַאֲפִלּוּ בְּסֵפֶר הָעֲזָרָה. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל קוֹרֵא בּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאַף עַל גַּב דְּצָרִיךְ לָרַבִּים:
לְעַצְמוֹ. לְקַיֵּם הַמִּצְוָה. אֲבָל לֹא לִמְכֹּר אוֹ לְהַשְׂכִּיר:
וְטוֹוֶה עַל יְרֵכוֹ תְּכֵלֶת. שֶׁנּוֹתֵן הַחוּט עַל יְרֵכוֹ וּמְשַׁפְשֵׁף בְּיָדוֹ וְהוּא נִטְוֶה מֵאֵלָיו. אֲבָל לֹא בְּיָדוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְלֹא בַּפֶּלֶךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל. וַהֲלָכָה, טוֹוֶה אָדָם תְּכֵלֶת לְבִגְדּוֹ בֵּין בְּפֶלֶךְ בֵּין בְּאֶבֶן: