ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
מִי שֶׁהָפַךְ. דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּהַפְּכִין הַזֵּיתִים בְּתוֹךְ הַמַּעֲטָן שֶׁהֵם צְבוּרִים בּוֹ, כְּשֶׁרוֹצִים לְהַכְנִיסָן לְבֵית הַבַּד. וְאִי לֹא מַסִּיק לְהוּ לַבַּד לִטְחֹן לְאַחַר שֶׁהֲפָכָן פָּסְדֵי:
וְאֵרְעוֹ אֵבֶל. שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה:
אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים. שֶׁלֹּא בָּאוּ לִמְלַאכְתּוֹ. וְהִגִּיעַ הַמּוֹעֵד:
טוֹעֵן. עַל הַזֵּיתִים קוֹרָה שֶׁל בֵּית הַבַּד פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּמַכְבִּיד, כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ קְצָת וְלֹא יַפְסִידוּ, אֲבָל לֹא בְּפַעַם שְׁנִיָּה מִשּׁוּם דְּתוּ לֹא פָּסְדֵי. וּמֵהָכָא שָׁמְעִינַן דִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים בַּמּוֹעֵד אָסוּר לָאָבֵל לַעֲשׂוֹתָם בְּיָדוֹ בִּימֵי אֶבְלוֹ, מִדְּקָתָנֵי וְאֵרְעוֹ אֵבֶל וּמֵחֲמַת הָאֵבֶל עִכֵּב עַד הַמּוֹעֵד טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה בַּמּוֹעֵד, אֲבָל בִּימֵי אֶבְלוֹ הָיָה אָסוּר לִטְעֹן בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ קוֹרָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל אֲחֵרִים טוֹעֲנִים לוֹ:
זוֹלֵף. שׁוֹפֵךְ הַזֵּיתִים עַל גַּבֵּי בֵּית הַבַּד. וְכָל מִידֵי דְּשָׁפִיךְ קָרוּי זִלּוּף:
וְגוֹמֵר. סְחִיטָתָם וְעִצּוּרָם בְּבֵית הַבַּד:
וְגָף. סוֹתֵם פִּי הֶחָבִיּוֹת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: