ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. שְׁתַּיִם בִּפְנִים. בָּעֳבִי הַכֹּתֶל שֶׁכְּלַפֵּי פְּנִים:
וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ. בְּעָבְיוֹ שֶׁכְּלַפֵּי הַחוּץ. שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הַהֵיכָל הָיָה שֵׁשׁ אַמּוֹת, וּלְסוֹף אַמָּה חִיצוֹנָה שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל הָיוּ הַדְּלָתוֹת הַחִיצוֹנוֹת אֶחָד לִימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ, כָּל דֶּלֶת מֵהֶן רָחְבָּהּ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ נְעוּלוֹת הָיוּ נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ וְסוֹתְמוֹת רֹחַב חֲלַל הַפֶּתַח שֶׁרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ נִפְתָּחוֹת לְצַד פְּנִים מְכַסּוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל. וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת אֲחֵרוֹת כְּמִדּוֹת אֵלּוּ הָיוּ קְבוּעוֹת בְּסוֹף עֳבִי הַכֹּתֶל לְצַד פְּנִים, וּכְשֶׁהֵן נִפְתָּחוֹת מְכַסּוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה מֵרֹחַב כֹּתֶל הַהֵיכָל בִּפְנִים, וְשָׁם לֹא הָיָה הַכֹּתֶל טוּחַ בְּזָהָב כְּמוֹ שְׁאָר הַבַּיִת, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה:
אִצְטְרָמִיטָה. לוּחוֹת שֶׁל פְּרָקִים מְחֻבָּרוֹת עַל יְדֵי חֻלְיוֹת, וְהֵן נִפְתָּחוֹת, וּכְשֶׁרוֹצֶה נִכְפָּפוֹת וְנִכְפָּלוֹת זוֹ עַל זוֹ. כָּךְ הָיוּ כָּל הַדְּלָתוֹת הַלָּלוּ בֵּין שֶׁלִּפְנִים בֵּין שֶׁלַּחוּץ מְחֻבָּרוֹת עַל יְדֵי חֻלְיוֹת, וּלְסוֹף חֲצִי אַמָּה שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל הָיוּ קְבוּעוֹת, בֵּין הַדְּלָתוֹת שֶׁבִּפְנִים בֵּין אוֹתָן שֶׁבַּחוּץ, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל מַפְסִיקוֹת בֵּין הַדְּלָתוֹת הַחִיצוֹנוֹת לַדְּלָתוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. וְכָל דֶּלֶת הָיָה חָמֵשׁ אַמּוֹת מְחֻבָּר מִשְּׁתֵּי לוּחוֹת, כָּל לוּחַ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּכְשֶׁנִּפְתַּח הַדֶּלֶת הַחִיצוֹן לְצַד פְּנִים הָיָה חֶצְיוֹ נִכְפָּף וְנִכְפָּל זֶה עַל זֶה, וּמְכַסֶּה מֵעֳבִי הַכֹּתֶל אַמָּתַיִם וָחֵצִי, וְכֵן הַדֶּלֶת הַקָּבוּעַ בִּפְנִים כְּשֶׁנִּפְתַּח לְצַד חוּץ הָיָה אַף הוּא נִכְפָּף וְנִכְפָּל וּמְכַסֶּה הָאַמָּתַיִם וָחֵצִי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵעֳבִי הַכֹּתֶל:
שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת שְׁתַּיִם. אַלְמָא כָּל דֶּלֶת וְדֶלֶת הָיְתָה חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם: