ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
לִמְרֻבֶּה בִבְגָדִים. כֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, וְאַף בְּבַיִת רִאשׁוֹן מִן יֹאשִׁיָּהוּ וְאֵילָךְ שֶׁנִּגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּיָמָיו, וְלֹא הָיוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים אֶלָּא בִּלְבִישַׁת הַבְּגָדִים בִּלְבַד:
פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. כֹּהֵן מָשׁוּחַ שֶׁהוֹרָה הֶתֵּר בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת, וְעָשָׂה כְּהוֹרָאָתוֹ, מֵבִיא פָּר, כְּדִכְתִיב (ויקרא ד) וְאִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ:
כֹּהֵן הַמְשַׁמֵּשׁ. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵרַע בּוֹ פְסוּל וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וְעָבַר פְּסוּלוֹ וְחָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהֶעֱבִירוּ הַבָּא תַּחְתָּיו, הָרִאשׁוֹן קָרוּי מְשַׁמֵּשׁ, וְהַשֵּׁנִי עָבַר:
אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא שְׁנַיִם. וְכֵן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה חֲבִיתֵי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבְּכָל יוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא שְׁתַּיִם. הָא לְכָל שְׁאָר דְּבָרִים זֶה וָזֶה שָׁוִין, אִם בָּא לְהַקְטִיר אוֹ לַעֲבֹד שׁוּם עֲבוֹדָה מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה בְּגָדִים, וּשְׁנֵיהֶם מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה, וּמֻזְהָרִים עַל הָאַלְמָנָה, וּמַקְרִיבִין אוֹנְנִין: