ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. מַתְנִיתִין בֵּית שַׁמַּאי הִיא דְּאָמְרֵי [בֵּיצָה יב.] אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל דְּאָמְרֵי מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה הֻתְּרָה נַמִּי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה. וְאִיכָּא נַמִּי מִלֵּי אַחֲרִינָא שֶׁאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת וּמֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת:
שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם. שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין: