ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ז
וְאָבְדָה דֶרֶךְ שָׂדֵהוּ. שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ בַּעֲלֵי הַשָּׂדוֹת שֶׁבִּמְצָרָיו:
יֵלֵךְ לוֹ בַּקְּצָרָה. עַל כָּרְחָם יִטֹּל לוֹ דֶּרֶךְ לְשָׂדֵהוּ, אֲבָל יִבְרֹר לוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִטֹּל. וּבִזְמַן שֶׁאַרְבָּעָה בְנֵי אָדָם מַקִּיפִים אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת מוֹדֶה אַדְמוֹן לַחֲכָמִים שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לוֹמַר אַיְתֵי רְאָיָה דְּדַרְכָּךְ גַּבַּאי וּשְׁקוֹל. וְאִם אָדָם אֶחָד הִקִּיפָהוּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת מוֹדִים חֲכָמִים לְאַדְמוֹן דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ אוֹרְחֵיהּ גַּבֵּיהּ הוּא. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִקִּיפָהוּ אָדָם אֶחָד שֶׁבָּא מִכֹּחַ אַרְבָּעָה בְנֵי אָדָם. אַדְמוֹן אוֹמֵר, מָצֵי אָמַר לֵיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ אוֹרְחִי גַבָּךְ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מָצֵי אָמַר לֵיהּ הִיאַךְ, אִי שָׁתַּקְתָּ שָׁתַּקְתָּ, וְאִי לֹא, מְהַדַּרְנָא שְׁטָרָא לְמָרַיְהוּ וְלֹא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִינָא בַּהֲדַיְהוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: