ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ב
אִבֵּד אֶת מְעוֹתָיו. דְּאָמַר, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ הַלְוֵנִי וַאֲנִי אֶפְרַע. אֲבָל אִם הִלְוָה אֶת הָאִשָּׁה מָעוֹת לִמְזוֹנוֹתֶיהָ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁלֵּם לוֹ, הוּא תוֹבְעָהּ וְהִיא תוֹבַעַת אֶת הַבַּעַל וִישַׁלֵּם. וְאִם הַבַּעַל טוֹעֵן הִנַּחְתִּי לָהּ מְזוֹנוֹת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִנִּיחַ וְרוֹצָה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ, נִשְׁבַּע הַבַּעַל שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטָר, וְיִהְיוּ הַמָּעוֹת חוֹב עָלֶיהָ לִכְשֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִתְגָּרֵשׁ. וּבְהָא מַתְנִיתִין נַמִּי הֲלָכָה כְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: