ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ג
הָיוּ שָׁם נְכָסִים בָּרָאוּי. כְּגוֹן עִסְקָא שֶׁבְּיַד אֲחֵרִים אוֹ הַלְוָאָה:
אֵינָן כְּבַמֻּחְזָק. אֵינָן נֶחְשָׁבִים לִהְיוֹת כְּאִלּוּ הֵן מֻחְזָקִים בְּיָדוֹ וְיֵשׁ כָּאן מוֹתַר דִּינָר:
שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת. מִטַּלְטְלִים:
שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת. קַרְקָעוֹת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַף בַּזְּמַן הַזֶּה דִּנְהִיגֵי דְּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי מְשַׁעְבְּדֵי לְבַעַל חוֹב, אֵין כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין נוֹהֶגֶת בְּמִטַּלְטְלִין אֶלָּא בְקַרְקָעוֹת: