ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ. בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה כּוֹתֵב לָהּ, לִכְשֶׁתִּנָּשְׂאִי לִי דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ. אַף עַל גַּב דְּלֹא קָנוּ מִנֵּיהּ, מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וּמִכְרָהּ קַיָּם, שֶׁנַּחֲלָה הַבָּאָה לָאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר, אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה. וְאִי קָנוּ מִנֵּיהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת מִכְרָהּ קַיָּם, אֲבָל פֵּרוֹת אוֹכֵל, וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ, דְּהָכִי מַשְׁמַע, בִּנְכָסַיִךְ אֵין לִי דִין, אֲבָל בְּפֵרוֹתֵיהֶן יֵשׁ לִי דִין, וְכָל זְמַן שֶׁהֵן נְכָסַיִךְ, שֶׁאַתְּ בַּחַיִּים, אֵין לִי דִין וּדְבָרִים בָּהֶם, הָא לְאַחַר מִיתָה יֵשׁ לִי בָהֶם דִּין וּדְבָרִים:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ אֵלּוּ הֵן פֵּרוֹת וְאֵלּוּ הֵן פֵּרֵי פֵרוֹת, הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵרוֹת אֵלּוּ הֵן פֵּרוֹת, מָכַר אֵלּוּ הַפֵּרוֹת וְלָקַח בָּהֶן קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵרוֹת הֲרֵי הֵן פֵּרֵי פֵרוֹת. וּכְשֶׁאָמַר לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן בִּלְבָד, אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, דְּהָא לֹא סְלִיק נַפְשֵׁיהּ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת בִּלְבָד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. דִּכְתִיב (במדבר כז) וְיָרַשׁ אוֹתָהּ, מִכָּאן שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל מַסְקָנָא דְמִלְּתָא, שֶׁיְּרֻשַּׁת הַבַּעַל אֶת אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא. וְאַף עַל פִּי כֵן הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא מִפְּנֵי שֶׁמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים עָשׂוּ לָהּ חִזּוּק כְּשֶׁל תּוֹרָה: