ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
הָאִשָּׁה. עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס. וְנִתְאָרְסָה:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תִּמְכֹּר. בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה, אֲבָל מִשֶּׁנִּשֵּׂאת לֹא:
הוֹאִיל וְזָכָה בָאִשָּׁה. שֶׁהִיא אֲרוּסָתוֹ:
לֹא יִזְכֶּה בַנְּכָסִים. בִּתְמִיהָּ:
עַל הַחֲדָשִׁים. שֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת אָנוּ בוֹשִׁין מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר אִם מָכְרָה וְנָתְנָה הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִים עָלֵינוּ נְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהּ בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה לוֹמַר שֶׁאִם מָכְרָה מִכְרָהּ בָּטֵל לְפִי שֶׁזָּכָה בָהֶם הַבַּעַל: