אור ברסלב

ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז

פרק ו

משנה א

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּהָנוֹת לוֹ. עַל הֲנָאַת תַּשְׁמִישׁ אֵין הַנֵּדֶר חָל, מִשּׁוּם דִּמְשֻׁעְבָּד לָהּ וְלָאו כָּל כְּמִינֵיהּ לְהַפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ. וְעַל הֲנָאַת מְזוֹנוֹת אַף עַל גַּב דִּמְשֻׁעְבָּד לָהּ אַשְׁכְּחָן דְּחָל הַנֵּדֶר, כְּגוֹן שֶׁמַּסְפִּיקִין מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לִמְזוֹנוֹתֶיהָ. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ אִם כֵּן לָמָּה יַעֲמִיד פַּרְנָס, וּמְשָׁנֵי, כְּגוֹן שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין לִדְבָרִים שֶׁהָיְתָה רְגִילָה בָהֶם בְּבֵית אָבִיהָ, וְעַל זֶה בִּלְבָד יַעֲמִיד פַּרְנָס שֶׁיְּפַרְנְסֶנָּה. וְלֹא שֶׁיַּעֲמִיד שָׁלִיחַ לְפַרְנְסָהּ, שֶׁהֲרֵי שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר כָּל הַמְפַרְנֵס אֵינוֹ מַפְסִיד:

יָתֵר מִכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. דְּעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא שָׁמְעֵי אֱינָשֵׁי וְלֵיכָּא זִילוּתָא. טְפֵי מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם שָׁמְעֵי אֱינָשֵׁי וְאִיכָּא זִילוּתָא:

בְּיִשְׂרָאֵל. אִם יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ:

וּבְכֹהֶנֶת. שֶׁאִם יְגָרְשֶׁנָּה לֹא יוּכַל לְהַחֲזִירָהּ, יָהֲבוּ לֵיהּ רַבָּנָן זִימְנָא טְפֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

משנה ב

אַחַד מִכָּל הַפֵּרוֹת. כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה הִיא קוֹנָם פְּרִי פְּלוֹנִי עָלַי, וְהוּא קִיֵּם לָהּ:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:

משנה ג

שֶׁלֹּא תִתְקַשֵּׁט בְּאַחַד מִכָּל הַמִּינִים. [שֶׁאָמְרָה הִיא] קוֹנָם בֹּשֶׂם פְּלוֹנִי עָלַי, וְהוּא קִיֵּם לָהּ:

בַּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִצְבָּה. לַדָּבָר, עַד מָתַי אֲסָרוֹ עָלֶיהָ, הוּא דְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. אֲבָל אִם נָתַן קִצְבָּה, תַּמְתִּין עַד אוֹתוֹ זְמָן. וְכַמָּה קִצְבָּה, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ:

וּבַעֲשִׁירוֹת שְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁכֵּן אִשָּׁה חֲשׁוּבָה נֶהֱנֵית מֵרֵיחַ קִשּׁוּטֶיהָ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְזֹאת תֵּהָנֶה מֵרֵיחַ הַקִּשּׁוּטִים שֶׁנִּתְקַשְּׁטָה לִפְנֵי הַנֵּדֶר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ד

רֶגֶל אֶחָד יְקַיֵּם, שְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. הָא מַתְנִיתִין מְפָרְשִׁים לָהּ בַּגְּמָרָא הָכִי, רֶגֶל אֶחָד יְקַיֵּם, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּכֹהֶנֶת, שְׁנַיִם יְקַיֵּם, שְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּמַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא דִמְפַלֵּיג בֵּין יִשְׂרָאֵל לְכֹהֶנֶת, וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:

משנה ה

שֶׁנּוֹעֵל בְּפָנֶיהָ. דֶּלֶת שֶׁל שִׂמְחָה וַהֲסָרַת יָגוֹן. וּלְבֵית הָאֵבֶל נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלְּמָחָר הִיא מֵתָה וְאֵין אָדָם סוֹפְדָהּ:

מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר. כְּגוֹן דְּאִתְחַזַּק שֶׁבְּנֵי אָדָם פְּרוּצִים מְצוּיִין שָׁם:

שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי וְכוּ'. דְּבָרִים שֶׁל קַלּוּת:

שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לָאַשְׁפָּה. אִית דִּמְפָרְשֵׁי לְאַחַר שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ וִימַלֵּא רַחְמָהּ שִׁכְבַת זֶרַע תְּנַפְּצֶנּוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְלֹט הַזֶּרַע וְתִתְעַבֵּר. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי שֶׁתְּמַלֵּא עֲשָׂרָה כַדֵּי מַיִם וּתְעָרֶה לָאַשְׁפָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֵית כְּשׁוֹטָה:

משנה ו

מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר. וְלֹא נוֹדַע לוֹ אֶלָּא אַחַר שֶׁאֲכָלוֹ, כְּגוֹן דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי כֹּהֵן תִּקֵּן לִי אֶת הַכְּרִי, וְאָזַל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתַּכַּח שִׁקְרָא:

וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה. כְּגוֹן שֶׁהֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ שֶׁרָאוּהָ לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי נִדּוּת, וּלְבַעְלָהּ אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי:

וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה. דְּאָמְרָה לֵיהּ פְּלוֹנִי תִּקֵּן לִי אֶת הָעִסָּה, וְאָזַל שַׁיְילֵיהּ וְאִשְׁתַּכַּח שִׁקְרָא:

וְטוֹוָה בַשּׁוּק. וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם:

וּמְדַבֶּרֶת עִם בְּנֵי אָדָם. מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים:

וּמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו. מְקַלֶּלֶת וּמְחָרֶפֶת אֲבִי בַעְלָהּ בִּפְנֵי בַעְלָהּ:

הַקּוֹלָנִית. תּוֹבַעַת תַּשְׁמִישׁ בְּקוֹל רָם עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ. וְכָל הַנֵּי צְרִיכוֹת עֵדִים וְהַתְרָאָה לְהַפְסִידָן כְּתֻבָּתָן. וְאֵין לָהֶן לֹא כְּתֻבָּה וְלֹא תּוֹסֶפֶת, וְאֵינָן נוֹטְלוֹת אֶלָּא בְּלָאוֹתֵיהֶן הַקַּיָּמִים בִּלְבָד:

משנה ז

שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים. בְּאֵילוּ נְדָרִים אָמְרוּ, שֶׁלֹּא תֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא תִשְׁתֶּה יַיִן וְלֹא תִתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים. אֲבָל בִּשְׁאָר נְדָרִים, מְקֻדֶּשֶׁת:

כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים. בִּבְכוֹרוֹת קָא מָנֵי לְהוּ. וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בַּנָּשִׁים זֵעָה. וְרֵיחַ הַפֶּה אוֹ רֵיחַ רַע בְּמָקוֹם אַחֵר בְּגוּפָהּ. וְשׁוּמָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׂעָר, בֵּין קְטַנָּה בֵּין גְּדוֹלָה כְּשֶׁהִיא כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ, וּכְגוֹן שֶׁהִיא תַּחַת כִּפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, דְּזִמְנִין מִתְחַזְיָא וְזִמְנִין דְּלֹא מִתְחַזְיָא, שֶׁאִם הִיא בְּמָקוֹם הַמְגֻלֶּה תָּמִיד הֲרֵי רָאָה וְנִתְפַּיֵּס, וְאִם הַשּׁוּמָא אֵין בָּהּ שֵׂעָר אֵינָהּ מוּם עַד שֶׁתְּהֵא גְדוֹלָה כְּאִיסָר. וְקוֹלָהּ עָבֶה וּמְשֻׁנֶּה מִקּוֹל שְׁאָר הַנָּשִׁים. וּנְשָׁכָהּ כֶּלֶב וְנַעֲשָׂה בִּמְקוֹם הַנְּשִׁיכָה צַלֶּקֶת, כְּלוֹמַר כִּוּוּץ כְּמוֹ מִכְוַת אֵשׁ. וְדַדֶּיהָ גַּסִּים מֵחַבְרוֹתֶיהָ טֶפַח. וְשֶׁדַּדֶּיהָ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה עַד שֶׁיֵּשׁ טֶפַח בֵּין דַּד לְדַד. אֵלּוּ מוּמִין בַּנָּשִׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מוּמִין בַּכֹּהֲנִים:

משנה ח

הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. אִם בָּא לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ מִן הָאֵרוּסִין מִזֶּה שֶׁמְּמָאֵן לְקַחְתָּהּ, צָרִיךְ שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּתְאָרְסָה הָיוּ בָהּ מוּמִין הַלָּלוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה חֲזָקָה דְגוּפָהּ, הוֹאִיל וְנִמְצְאוּ הַמּוּמִין בִּרְשׁוּת הָאָב וְאִיכָּא לְמֵימַר כָּאן הָיוּ קֹדֶם אֵרוּסִין, וּלְפִיכָךְ אִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה, בַּעַל מְהֵימָן:

נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל. נִשְּׂאָה, וְעַתָּה בָּא לְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְּתֻבָּה עַל מוּמִין שֶׁבָּהּ, עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁקֹּדֶם שֶׁנִּתְאָרְסָה הָיוּ בָהּ מוּמִין הַלָּלוּ. דְּכֵיוָן דְּלֹא נִמְצְאוּ מוּמִין הַלָּלוּ אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ, אוֹמְרִים כָּאן נִמְצְאוּ כָּאן הָיוּ וּלְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ לָהּ וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ:

אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן. דְּיָדַע וְנִתְפַּיֵּס:

משנה ט

שֶׁנּוֹלְדוּ בוֹ מוּמִין. מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ:

מוּמִין גְּדוֹלִים. נִסְמֵית עֵינוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּמוּמִין גְּדוֹלִים אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא:

משנה י

מֻכֵּה שְׁחִין. מְצֹרָע:

בַּעַל פּוֹלִיפּוֹס. רֵיחַ הַחֹטֶם:

וְהַמְקַמֵּץ. מְקַבֵּץ צוֹאַת כְּלָבִים:

וְהַמְצָרֵף נְחֹשֶׁת. הַמְחַתֵּךְ נְחֹשֶׁת מִמְּקוֹם מוֹצָאוֹ מִן הָאָרֶץ, וּמַסְרִיחַ הוּא:

וְהַבֻּרְסִי. מְעַבֵּד עוֹרוֹת:

מִפְּנֵי שֶׁמְּמִקָּתוֹ. מְמַסְמַסְתּוֹ. לְשׁוֹן הָמֵק בְּשָׂרוֹ (זכריה יד). וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה