ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
וְהוּא פוֹסֵק כְּנֶגְדָּן חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. אֶלֶף דִּינָר הֵן עֲשָׂרָה מָנֶה, וּכְשֶׁבָּא הֶחָתָן לְקַבֵּל עָלָיו וְלִכְתֹּב בַּכְּתֻבָּה, כּוֹתֵב שְׁלִישׁ יוֹתֵר, שֶׁהֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מָנֶה, אִם הִכְנִיסָה לוֹ הַכַּלָּה דִּינָרִין בְּעַיִן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִשְׂתַּכֵּר בָּהֶן:
וּכְנֶגֶד הַשּׁוּם. וְאִם הִכְנִיסָה לוֹ בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים שֶׁצְּרִיכִין שׁוּמָא, הוּא פוֹסֵק פָּחוֹת חֹמֶשׁ, שֶׁאִם הִכְנִיסָה שׁוּם שֶׁל אֶלֶף זוּז אֵינוֹ מְקַבֵּל עָלָיו אֶלָּא שְׁמֹנֶה מֵאוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ הַבָּאִים לָשׁוּם הַבְּגָדִים וּנְכָסִים שֶׁל הַכַּלָּה לְשׁוּמָם יוֹתֵר מִשָּׁוְיָם לִכְבוֹד הַכַּלָּה וּלְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ:
שׁוּם בְּמָנֶה וְשָׁוֶה מָנֶה. כְּלוֹמַר אִם לֹא שָׁמוּ נִכְסֵי הַכַּלָּה וְתַכְשִׁיטֶיהָ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהֵם שָׁוִים בַּשּׁוּק:
אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה. לֹא יִכְתְּבוּ בִּשְׁטַר הַכְּתֻבָּה אֶלָּא מָנֶה כְּמוֹ שֶׁשָּׁמוּ:
שׁוּם בְּמָנֶה הִיא נוֹתֶנֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סֶלַע וְדִינָר. שׁוּם שֶׁהוּא מְקַבְּלָהּ בְּמָנֶה, שֶׁאָמְרוּ לוֹ כְּתֹב מָנֶה בַּכְּתֻבָּה וְהִיא תַכְנִיס לְךָ שׁוּם שֶׁל מָנֶה, צָרִיךְ שֶׁיָּשׁוּמוּ אוֹתוֹ בְּבֵית הַחֲתוּנָה שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סֶלַע וְדִינָר, שֶׁהוּא מָנֶה וְחֻמְשׁוֹ:
וּבְאַרְבַּע מֵאוֹת. שׁוּם, כְּשֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הֶחָתָן לִכְתֹּב אַרְבַּע מֵאוֹת. הִיא נוֹתֶנֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְפִי שׁוּמַת הַנּוֹעָדִים:
וּכְשֶׁחָתָן פּוֹסֵק וְכוּ'. וְאִם שָׁמוּ הֵם תְּחִלָּה וְהִכְנִיסָה לוֹ, בֵּין שׁוּם קָטָן בֵּין שׁוּם גָּדוֹל, הוּא כּוֹתֵב בַּשְּׁטָר פָּחוֹת חֹמֶשׁ: