ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם רְבִיעִי. וְלֹא בְלֵיל חֲמִישִׁי, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִהְיֶה טָרוּד בַּנִּשּׂוּאִים וְלֹא מָצֵי בָּעֵיל:
שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים. כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר בָּעַלְתִּי וְלֹא מָצָאתִי דָם, לֹא שְׁנָא אִם הִיא קְטַנָּה אוֹ נַעֲרָה אוֹ בּוֹגֶרֶת. אוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי, אִם הִיא קְטַנָּה אוֹ נַעֲרָה, אֲבָל בּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ:
יַשְׁכִּים וְיָבֹא לְבֵית דִּין. בְּעוֹד כַּעֲסוֹ עָלָיו, שֶׁמָּא יִתְפַּיֵּס וְתִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ וִיקַיְּמֶנָּה, וְשֶׁמָּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו וַהֲרֵי הִיא אֲסוּרָה עָלָיו. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְתִנָּשֵׂא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְאִם יֶשׁ לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים יַשְׁכִּים בְּיוֹם שֵׁנִי לְבֵית דִּין. וּמְשָׁנֵי, שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהֵא טוֹרֵחַ בַּסְּעֻדָּה שְׁלֹשָׁה יָמִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְשַׁבָּת וּשְׁלִישִׁי בְשַׁבָּת, וּבִרְבִיעִי כּוֹנְסָהּ. וּבִזְמַן שֶׁאֵין בָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִים בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אִשָּׁה נִשֵּׂאת בְּכָל יוֹם, וְהוּא שֶׁטָּרַח בַּסְּעֻדָּה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וּמִפְּנֵי תַּקָּנַת עֲנִיִּים נוֹהֲגִים בִּקְצָת מְקוֹמוֹת לִשָּׂא בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְטַעֲמָא דְּאַלְמָנָה לְיוֹם חֲמִישִׁי, שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ עִמָּהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, חֲמִישִׁי בְשַׁבָּת וְשִׁשִּׁי בְשַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הָאַלְמָנָה אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הַבְּתוּלָה כָּל שִׁבְעָה. וּלְעִנְיַן בִּרְכַּת חֲתָנִים, בֵּין בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה בֵּין אַלְמָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה מְבָרְכִים בִּרְכַּת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה, וְאַלְמָן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה, יוֹם אֶחָד: