ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ט
כְּבָשִׂים קוֹדְמִים לָעִזִּים. בְּכָל דּוּכְתָּא הִקְדִּים הַכָּתוּב כְּבָשִׂים לָעִזִּים, דִּכְתִיב (שמות יב) מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ, וְכֵן (במדבר טו) אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים. יָכוֹל, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְיֵשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ וְעֵז יָבִיא כֶּבֶשׂ דַּוְקָא:
תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ. וּלְעֵיל מִנֵּיהּ כְּתִיב וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, כָּאן הִקְדִּים עֵז לַכֶּבֶשׂ, לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים וְאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יָבִיא:
תּוֹרִים קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה. דִּבְרֹב מְקוֹמוֹת כְּתִיב בְּרֵישָׁא תּוֹרִים וַהֲדַר בְּנֵי יוֹנָה:
אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב. שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ לָמַד מִמֶּנּוּ:
קוֹדֵם אֶת הָאָב. בְּכָל מָקוֹם, כְּגוֹן לְהָשִׁיב אֲבֵדָה וְלִפְדּוֹת מִבֵּית הַשֶּׁבִי וּלְהַחֲיוֹת וְלִפְרֹק עִמּוֹ. וְאִם אָבִיו תַּלְמִיד חָכָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ, אָבִיו קוֹדֵם לְרַבּוֹ, וַאֲפִלּוּ רַבּוֹ מֻבְהָק:
סוף הספר