ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב קֹדֶשׁ כוּ' מֵבִיא חַטָּאת. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ חֵלֶב אָכַל:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. אַף אָשָׁם תָּלוּי כַּחַטָּאת (ולשון רש"י עם החטאת), מִשּׁוּם סְפֵק מְעִילוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. וְהוּא שֶׁאֲכָלָן בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת. שֶׁאִם לֹא הָיְתָה שָׁם יְדִיעָה בֵּינְתַיִם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת:
זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְכוּ'. מוּסָף עַל הַחַטָּאת שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא מִשּׁוּם אוֹכֵל חֵלֶב מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי מִשּׁוּם סְפֵק מְעִילוֹת:
וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד. בְּשֻׁתָּפוּת, וּמַתְנִין:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כוּ'. וְתַנָּא קַמָּא רַבִּי יוֹסֵי הוּא וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ: