ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
דַּם שְׁחִיטָה. בֵּין בִּבְהֵמָה בֵּין בְּחַיָּה בֵּין בְּעוֹפוֹת, בֵּין דַּם נְחִירָה בֵּין דַּם עִקּוּר שֶׁנֶּעֶקְרוּ הַסִּימָנִים, וְכֵן דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, וְאֵיזֶהוּ דָּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מְקַלֵּחַ, דְּהַיְנוּ הָאֶמְצָעִי. יָצָא רִאשׁוֹן שֶׁבִּתְחִלַּת הַהַקָּזָה, וְאַחֲרוֹן לְאַחַר שֶׁכָּלָה הַדָּם וְנִתְמַעֵט, שֶׁהוּא שׁוֹתֵת בְּסָמוּךְ וְאֵינוֹ מְקַלֵּחַ מֵרָחוֹק, שֶׁאֵין זֶה דַּם הַנֶּפֶשׁ:
חַיָּבִים עָלָיו. אִם אָכַל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת חַיָּב כָּרֵת:
דַּם הַלֵּב. דָּם הַנִּבְלָע בִּבְשַׂר הַלֵּב, וְהָוֵי כִּשְׁאָר דַּם הָאֵבָרִים שֶׁהוּא בְּלָאו, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. אֲבָל דָּם הַנִּמְצָא בַּחֲלַל הַלֵּב, מִבֵּית הַשְּׁחִיטָה הוּא בָּא, שֶׁהַבְּהֵמָה שׁוֹאֶפֶת בְּעֵת שְׁחִיטָה וּמַכְנֶסֶת דָּם מִבֵּית הַשְּׁחִיטָה בַּחֲלַל הַלֵּב, וְחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת אִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת:
דַּם בֵּיצִים. אִית דִּמְפָרְשֵׁי דָּם שֶׁבְּבֵיצֵי הַזָּכָר בְּשׁוֹר אַיִל וְתַיִשׁ. וְלִי נִרְאֶה, דָּם הַנִּמְצָא בְּבֵיצַת תַּרְנְגֹּלֶת:
וְדַם הַתַּמְצִית. שֶׁמִּתְמַצֵּא וְנִסְחָט וְשׁוֹתֵת כְּשֶׁיּוֹצֵא. לְשׁוֹן וְנִמְצָה דָמוֹ (ויקרא א):
אֵין חַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. שֶׁאֵין כָּרֵת אֶלָּא בְּדַם הַנֶּפֶשׁ. דִּכְתִיב (שם יז) כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת. וּפְסַק הַהֲלָכָה, דְּדַם הַטְּחוֹל וְהַלֵּב וְהַכְּלָיוֹת וְדַם הַתַּמְצִית הֲרֵי אֵלּוּ בְּאַזְהָרָה וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ, וְלוֹקִין עֲלֵיהֶם וְאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כָּרֵת. וְדָם הַנִּמְצָא בְּבֵיצִים, אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְדַם שְׁרָצִים, אִם אָכְלוּ מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל שֶׁרֶץ, וְלֹא מִשּׁוּם אוֹכֵל דָּם. וְדַם דָּגִים וַחֲגָבִים טְהוֹרִים, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדַם דָּגִים, קַשְׂקַשִּׂים, שֶׁיּוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁהוּא דַּם דָּגִים, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְדַם הָאָדָם, אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּשֶׁפֵּרַשׁ מִן הָאָדָם, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו: